לכל אישה ביום לידתה, יש בין מיליון לשני מיליון ביציות בזקיקים שבשחלות (גופה אינו מייצר ו/או מחדש את מספר הביציות). עם השנים שחולפות, מאבדת האישה ביציות ובכל שנה שחולפת, איכות הביציות יורדת באופן משמעותי. בכל חודש מאבדת האישה כאלף ביציות כך שהמאגר הולך ומתרוקן ויתכן כי אישה שמגיעה לגיל 30 תישאר רק עם 200,000 ביציות. על פי רוב, אישה מבייצת כ- 400,000 ביציות בלבד מתוך המאגר אתו נולדה – כדי להיוודע לרזרבה השחלתית ולפריון האישה, ניתן לערוך בדיקת דם AMH שתעריך את הרזרבה השחלתית.
הסטטיסטיקה מדברת על כ- 40% מתוך כ- 15% שמצויים בהליכי הפריה חוץ גופית (IVF), שיזדקקו לתרומת ביצית על מנת להביא לעולם ילדים. הסיבה בשלה נדרשים בני זוג לתרומת ביצית, נעוצה בבעיית פריון של האישה – השחלה לא מייצרת ביציות איכותיות שמגיעות לכדי הפריה. במקרה זה, ניתן לקבל תרומת ביצית ולהשיג הריון שאינו מהביצית של האם.
הסיבות בשלן נזקקת אישה להליך תרומת ביצית :
- גיל האישה – ככל שגיל האישה מתקרב / עובר את גיל 40, איכות הביציות לצד היכולת לייצר ביציות יורד באופן דרמטי. חשוב להבחין כי נשים בהחלט יכולות להרות באופן עצמוני גם אחרי גיל 40 כך, שנושא תרומת הביציות הוא אינדיווידואלי ותלוי רבות בעיקשות האישה להרות מביצית שלה, אורך הרוח של האישה וכמובן שלילת הצורך בהריון מהיר. סביר כי אישה שתגיע לבצע תהליך הפריה חוץ גופית בשנות ה- 40 לחייה, תשמע ותכיר את המושג תרומת ביציות. הקושי האמיתי להרות מתחיל סביב גיל 35 ומגיע לשיאו בגיל 45.
- גנטיקה – ישנן נשים שנושאות במטען הגנטי שלהן מחלות קשות ועל מנת להבטיח שילדיהם לא יישאו את אותה הגנטיקה ו/או חלילה תפרוץ המחלה, הן נוטות להיעזר בתרומת ביצית. לעיתים הבחירה תתבצע מראש ופעמים אחרות הבחירה לקבל תרומת ביצית תתרחש לאחר מספר הפלות, שנגרמו לאחר שהתגלו בעובר מומים.
- אי ספיקה שחלתית – אישה בעלת אי ספיקה שחלתית, תייצר מעט ביציות בכל שחלה, כך שגם בהליך ההפריה החוץ גופית לא יושג הריון. אי ספיקה שחלתית עלולה להיווצר מגנטיקה ו/או בשל טיפולים כימותרפיים – אישה שעוברת טיפולים אלו בשל מחלת הסרטן בגיל הפריון, תתבקש לעבור שאיבה והקפאת ביציות.
- קושי לא מוסבר להיקלט להריון בריא – נשים רבות עוברות טיפולי פוריות ללא הצלחה. לאחר מספר סבבים של טיפולים, תינתן לאישה האופציה לקבל תרומת ביצית.
- מחלות – ישנן מחלות שונות אשר גורמות לאישה קושי ממשי להרות וצורך ממשי לקבלת ביצית מתרומה ובין היתר אנדומטריוזיס ו/או מחלת הסרטן שגורמת בעקיפין לאי ספיקה שחלתית.
תרומת ביציות היא פרוצדורה רפואית אשר נועדה לאפשר לנשים אשר אינן יכולות להתעבר מביציותיהן, ללדת ילדים, וזאת במסגרת קבלת תרומת ביציות מנשים אחרות. במסגרת ההליך הרפואי, מתבצעת שאיבת ביציות מהאישה התורמת, ולאחר תהליך הפרייתן בתאי זרע ובתנאי מעבדה, מוחזרת הביצית המופרית (עובר) לרחמה של מקבלת התרומה.
הליך כניסה להריון מתרומת ביצית
כל מי שמבקשת להרות מתרומת ביצית תעבור טיפולי פוריות להוציא את שלב שאיבת הביציות.
הביצית נבחרה וסופקה וכך גם הזרע (תרומה / בן זוג)
עם קבלת המחזור החודשי, תחל האישה (הנתרמת) ליטול תמיכה תרופתית כדי ליצור תנאים מקסימליים (מבחינת המאזן ההורמונלי ועובי רירית הרחם ) לקליטת העובר ברחמה. על פי רוב, יהיו אלו תרופות פריון הניתנות לתמיכה בהריון, בין היתר פרוגינובה.
הביציות יוזרעו עם דגימת הזרע בתנאי מעבדה יתפתחו העוברים. השאיפה היא לגדל בין 2 ל- 3 עוברים איכותיים.
האישה תעבור מעקב אולטרסאונד על מנת לזהות את היום האופטימלי להחזרת העוברים
העוברים ששרדו וגדלו מוחזרים אל רחמה
לאחר 14 יום מיום ההחזרה, תבצע המטופלת בדיקת הריון