גירוי יתר שחלתי  (Ovarian hyperstimulation syndrome ) נגרם על פי רוב בשל הליכי פוריות חוץ גופית (IVF) ומתן הורמונים מסוגים שונים. כדי להיות ערוכים ולהבין מהו גירוי יתר שחלתי, יש להכיר בתסמינים, להבין את הסכנות וכמובן להבין כיצד ניתן למנוע את התופעה וכיצד לטפל בה במידה והיא מופיעה.

במהלך טיפולי פוריות, מקבלות המטופלות טיפול הורמונאלי לשם גירוי השחלות והגדלת מספר הביציות שהבשילו. לעיתים מתן תרופות פוריות הורמונליות גורמות  לתגובה קיצונית ולא רצויה של השחלות הכוללת זקיקים רבים ועלייה דרמטית ברמת ההורמונים ובקצרה נוצרת תסמונת גריית היתר השחלתית / גירוי יתר שחלתי.

אילו תרופות פריון עלולות לגרום לגירוי יתר שחלתי

גירוי יתר שחלתי נגרם בשל חשיפה להורמון HCG. לפני שאיבה / הזרעה ולשם סיום ההבשלה בתהליך פוריות, יוזרק לגוף האישה הורמון זה שאגב מופרש בגוף האישה באופן טבעי במהלך ההיריון. זריקות המכילות גונדוטרופינים (FSH) ,דהיינו הורמון מגרה זקיק לרבות מונופור, פרגובריס,אלונבה, גונל ועוד אשר נועדו לשם הגדלת מספר הביציות, עתידות לגרום לגירוי יתר שחלתי. גם טיפול בכדורים לרבות איקוקלומין עלולים לגרום לתסמונת אך הסבירות היא פחותה משמעותית.

התסמונת מתפתחת כאשר השחלות המגורות, מפרישות חומרים אשר גורמים לעיילה בחדירות כלי הדם וכפועל יוצא דולפים מכלי הדם נוזלים אשר מצטברים בחללים שונים ויוצרים ירידה בנפח הדם, עלייה בקרישיות הדם ובצמיגות הדם עד כדי התפתחות של בעיה בכליה וברמת המלחים בגוף.

תסמינים המאפיינים גירוי יתר שחלתי

התסמינים נחלקים על פי חומרת התסמונת מהקלה לקשה.

• במקרים הקלים תחוש המטופלת כאבי בטן, בטן תפוחה, עלולים להופיע שלשולים, הקאות והגדלה במידת מה של השחלות.
• במקרים הבינוניים מתפתחת מיימת והשחלות גדלות משמעותית
• במקרה הקשה יותר – ישנה מיימת (נוזל שמצטבר בחלל הבטן), מצטבר נוזל בחלל בית החזה, הדם הופך צמיג, הפרעה בתפקודי כליות / כבד ומתן שתן מועט.

בשנים האחרונות ובעיקר בשל המודעות הגבוהה לתסמונת המדוברת, חלה ירידה בכמות הנשים שסובלות ממנה והדיווחים מצביעים על 20% מהמטופלות שלוקות בתסמינים קלים בלבד, 5% מהמטופלות שסובלות מתסמינים בינונים וכאחוז עד 2% מהמטופלות שסובלות מהתסמונת בעוצמתה הגבוהה.

כך מטפלים בתסמונת

היה ומתפתחת תסמונת גירוי יתר, סביר שהיא תחלוף מעצמה אך כדי למנוע סיבוכים (אשר מתעוררים בשל ריכוז דם והצטברות נוזלים) מוענק טיפול בהתאמה מלאה למקרה בין אם הוא קל בינוני או קשה. במקרים הקלים תיטול המטופלת טיפול תרופתי לעצירת ההקאות/שלשולים וביצוע מעקב. במצבים קשים יותר, תועבר המטופלת לאשפוז למתן נוזלים דרך עירוי, יבוצעו מדידות של היקף הבטן, תבוצע שקילה וכאמור יינתנו למטופלת נוזלים מרוכזים. היה והמטופלת פיתחה מיימת קשה, יבוצע דיקור לשם ניקוז הנוזלים לרבות מבית החזה. עוד תקבל המטופלת במקרים קשים מאוד תרופות תת עוריות לדילול הדם כדי שלא תפתח קרישי דם שבהחלט יכולים לגרום לסיבוכים משמעותיים.

גורמי סיכון לגירוי יתר 

תסמונת גירוי יתר יכולה להתפתח בשל מספר גורמים אך ישנם מצבים בהם מתקיימת עלייה משמעותית ובין היתר נשים צעירות, נשים רזות, נשים בעלות תסמונת שחלות פוליציסטיות, מתן מינון גבוה של גונדוטרופינים, זקיקים רבים ועלייה מהירה של האסטרוגן בגוף, שאיבת כמות גדולה של ביציות וכאמור מתן של HCG

כיצד ניתן למנוע את התסמונת

משום שהתסמונת מתעוררת בעקבות מתן הורמונים, ניתן להימנע ממנה על ידי זיהוי התסמינים ותופעות הלוואי של ההורמונים וכמובן על ידי התאמת פרוטוקול טיפול ראוי לכל מטופלת בהתאם למצבה האישי לרבות בחירת הטיפול התרופתי והיקף המינונים.

במהלך טיפול תרופתי לפריון, מבצעת כל מטופלת מעקב אחר התפתחות הזקיקים (באמצעות אולטרסאונד) לצד בדיקות דם לבחינת המצב ההורמונאלי, כך שניתן לבצע התאמה מקסימאלית של הטיפול ההורמונאלי ומניעה של התסמונת. היה ומתקיים חשד להתפתחות התסמונת, יתכן והרופא המטפל יחליט לעכב מתן של טיפול הורמונאלי נוסף, במטרה לאפשר לשחלות לנוח וככל ולא יזהה הרופא שיפור, הוא עלול אף להפסיק לחלוטין את הטיפול ההורמונאלי ובעיקרו הורמון ה – HCG ולהמתין לסבב הבא, אז יעניק טיפול של מתן הורמונים נמוך יותר.

לעיתים יבחר הרופא המטפל להעניק למטופלת מגרי GnRH אשר מונעים את התסמונת באמצעות ביוץ – הביוץ גורם לשחרור של ה- HL ושל ה- FSH אשר מופרשים מיותרת המוח.