תרופות פריון חשוב לדעת

תרופות פריון הן הגדרה כוללת לכל סוגי התרופות להן נדרשות נשים המצויות בטיפולי פוריות. את סוגי התרופות נהוג לסווג לשלוש קבוצות עיקריות:

• תרופות המיועדות למטרות גיוס זקיקים והשראת ביוץ (לרבות אנטי אסטרוגנים)
• תרופות המיועדות לגרימת ביוץ
• תרופות המיועדות למניעת ביוץ עצמוני
• תרופות פיריון לתמיכה בהריון 
• תרופות הניתנות לצרכי דיכוי הפרשת הפרולקטין
• תרופות הניתנות לצורך דיכוי הפרשת אנדרוגנים
• תרופות הניתנות להפחתת קרישיות

נשים המצויות בטיפולי פוריות, נדרשות לנטילת תרופות המיועדות לתמיכה בהריון במקרים בהם הוא הושג במסגרת ההליך הטיפולי.

תרופות פריון לגיוס זקיקים והשראת ביוץ

בקבוצת התרופות המשמשות למטרות גיוס זקיקים והשראת ביוץ נכללות התרופות הבאות:

איקקלומין (IKACLOMIN)

אחת מהתרופות הוותיקות ביותר בתחום טיפולי פוריות המצויה בשימוש כבר למעלה מ-40 שנה. תרופה זו מיועדת לצרכי גיוס זקיקים והשראת ביוץ והיא ניתנת לנשים אשר אינן מבייצות ו/או לנשים המתמודדות עם מצב של מיעוט ביוצים.

איקקלומין ניתנת להגברת ביוץ בקרב נשים עם בעיית אי פריון מסיבה לא מוסברת ובמקרים מסוימים גם לנשים מהמגזר הדתי – חרדי שלגביהן קיים חשד כי הביוץ מתרחש לפני מועד הטבילה במקווה.

איקקלומין היא תרופה יעילה ובטוחה יחסית, אותה נוטלים כ-טבליות דרך הפה ופעולתה נועדה להגביר את התהליכים הטבעיים המובילים לביוץ. חשוב לציין שנטילת התרופה מגבירה את הסיכון להיריון מרובה עוברים בכ-10%, וזאת לנוכח העובדה שפעולתה גורמת למספר זקיקים מוגדל להגיע לביוץ.

נטילת התרופה עלולה להיות מלווה בתופעות לוואי לא רצויות אך חולפות כגון: גלי חום, רגישות בשדיים ואי נוחות בבטן. תופעות לוואי המחייבות היוועצות עם רופא מטפל והפסקת השימוש בתרופה הן: כאבי בטן תדירים ועזים, בחילות, הקאות והפרעות בראייה.

במדד היעילות, נטילת איקקלומין תוביל לביוץ בקרב 80% מהנשים, כאשר הסיכוי להיריון לכל מחזור בו הושג ביוץ עקב נטילת התרופה מוערך ב-20 עד 25 אחוזים. לפיכך, נהוג ליטול את התרופה במהלך שלושה עד שישה סבבי מחזור, וזאת בטרם תחילת טיפול תרופתי אחר.

מנוגון (MENOGON)  ו/או מנופור (MENOPUR)

צמד תרופות זהות בפעולתן הניתנות כזריקה תת עורית במהלך הימים הראשונים של המחזור. תרופות אלו מכילות כמות שווה של הורמונים מסוג FSH ו-LH בהיקף של 75 יחידות בכל אמפולה.

מינון התרופה (מספר אמפולות) ומשך נטילתה נקבע בהתאם לגילה, משקלה ומבנה השחלות של המטופלת, וכמו כן, בהתאם לתגובתה של המטופלת על סמך טיפולים בעבר.

נטילת תרופות מסוג מנוגון ו/או מנופור, מחייב מעקב אחר התגובה השחלתית באמצעות מעקב זקיקים ב-אולטרסאונד ובדיקות דם לצורך מדידת רמות ה-אסטרדיול וה-פרוגסטרון. המעקב השחלתי מתחיל כ-חמישה או שישה ימים לאחר תחילת השימוש בתרופה והוא נמשך כשלושה ימים בממוצע. השראת ביוץ באמצעות זריקות מנוגון ו/או מנופור, מגבירה את הסיכון להריון מרובה עוברים בכ-20%, כאשר גירוי יתר של השחלות נחשב לסיכון נוסף העלול להתלוות לנטילת התרופה – תופעת לוואי זו מלווה בין היתר בכאבי בטן והופעת ציסטות רבות בשחלות.

במדד היעילות, נטילת תרופה מסוג מנוגון ו/או מנופור, תוביל באופן ודאי לביוץ, הן בקרב נשים אשר אינן מבייצות כלל והן בקרב נשים המתמודדות עם מצב של מיעוט ביוצים.

גונל F ו/או פוריגון (PUREGON) 

צמד תרופות סינטטיות המכילות בתוכן הורמון מסוג FSH. תרופות אלו מיוצרות ללא צורך במקור ביולוגי, והן ניתנות כזריקה תת עורית.

לווריס (LUVERIS) 

תרופה סינטטית המכילה בתוכה 75 יחידות של הורמון מסוג LH בכל אמפולה. תרופה זו ניתנת אף היא כזריקה תת עורית על פי רוב כתוספת לגונל / פיוריגון.

פרגובריס (PERGOVERIS) 

תרופה המכילה בתוכה 75 יחידות של הורמון ה-LH ו-150 יחידות של הורמון ה-FSH אשר יוצרו באופן מלאכותי. תרופה זו ניתנת כזריקה תת עורית.

אלונבה (ELONVA) 

תרופה המכילה בתוכה את הורמון ה-FSH המתאפיינת בפעילות ארוכת טווח. תרופה זו מגיעה בשני מינונים שונים, האחד של 100 מיקרוגרם והשני של 150 מיקרוגרם. נטילת התרופה (כזריקה תת עורית) באופן חד פעמי היא שוות ערך לנטילת פוריגון למשך 7 ימים.

קלומיפן, טמוקסיפן, לטרוזול

קבוצת תרופות המשפיעות בצורה עקיפה על התפתחות זקיקים.

תרופות פריון לעידוד ביוץ

בקבוצת התרופות המשמשות למטרות גרימת ביוץ נכללות התרופות הבאות:

אוביטרל (OVITRELLE) ו/או פרגניל (PREGNYL)

צמד תרופות המכילות בתוכן את הורמון ההיריון בטא HCG. תרופות אלו משמשות גם לגרימת ביוץ במחזור הטבעי וגם לגרימת ביוץ במסגרת טיפול פריון וטיפולי הפריה חוץ גופית. תרופה מסוג אוביטרל ניתנת כזריקה תת עורית ואילו תרופה מסוג פרגניל ניתנת כזריקה לשריר.

בשני המקרים, התרופות ניטלות כאשר מופיעים זקיקים בקוטר של 17 עד 20 ס"מ, כאשר במדד היעילות, שתי התרופות גורמות באופן כמעט ודאי לביוץ במידה והן ניתנות ברגע הנכון.

תרופות פריון למניעת ביוץ עצמוני

בקבוצת התרופות המשמשות למניעת ביוץ עצמוני נכללות התרופות הבאות:

1. אגוניסטים מסוג דקפפטיל, דיפרלין, סופרפקט ו-סינארל
2. אנטגוניסטים מסוג אורגאלוטרן ו-צטרוטייד

דקאפפטיל, דיפרלין, סופרפקט ו-סינארל

תרופות מסוג "אגוניסטים" נפוצות בעיקר במסגרת טיפולי הפריה חוץ גופית והן משמשות למטרות מניעת ביוץ עצמוני בטרם פעולת שאיבת הביציות. תרופה מסוג דקפפטיל ו/או דיפרניל ניתנות כזריקה חד פעמית אל תוך השריר וזאת במינון של 3.75 מיליגרם ו/או במסגרת זריקה תת עורית יומית במינון של 0.1 מ"ג.

סופרפקט ו/או סינארל ניתנות בהסנפה דרך האף במינונים משתנים. חשוב לציין ששימוש ממושך בתרופות אלו, עלול להוביל לתופעות לוואי כגון: שינוי במצבי הרוח, יובש בנרתיק וגלי חום. במדד היעילות, נטילת התרופות על פי הוראות מדויקות מונעות באופן כמעט ודאי מצבים של ביוץ עצמוני.

אורגאלוטרן, צטרוטייד

תרופות מסוג אנטגוניסטים מונעות ביעילות רבה יותר את הביוץ העצמוני, כאשר גם אופן השימוש בהן נוח יותר בהשוואה לתרופות מסוג אגוניסטים. יחד עם זאת, מתן תרופות מסוג אנטגוניסטים מחייב תזמון מדויק, כאשר מופיעים זקיקים בקוטר של 12 עד 13 מ"מ. שתי התרופות (אורגלוטרן ו-צטרוטייד) ניתנות מדי יום כזריקה תת עורית במינון של 0.25 מ"ג. חשוב לציין שבמקרים מסוימים, עלול להיווצר גירוי מקומי באזור ההזרקה המהווה למעשה את תופעת הלוואי הנפוצה של התרופה.

תרופות פריון הניתנות לתמיכה בהריון

בקבוצת התרופות הניתנות לצורכי תמיכה בהיריון במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית, נמנות מספר תרופות המכילות בתוכן את הורמון ה – פרוגסטרון, וביניהן:

אוטרוגסטן (Utrogestan), אנדומטרין (Endometrin), קרינון (Crinone) , גסטון (Gstone), דופאסטון (Duphaston), פרונטוגסט (Prontogest)

תרופות אלו ניתנות לצורך התמודדות עם חסר בהורמון ה-פרוגסטרון הנחשב להורמון חיוני לצרכי התפתחות ההיריון והשרשת העובר. מצבי חסר בהורמון זה נובעים בין היתר על רקע נטילת תרופות לדיכוי הביוץ העצמוני במהלך טיפולי הפריה חוץ גופית, ולכן, התרופות ניתנות לאחר הביוץ ולמשך שבועיים ימים שלאחריהם מתבצעת בדיקת היריון. במקרים בהם בדיקת ההיריון שלילית, הטיפול התרופתי מופסק ובמקרים בהם הבדיקה חיובית נהוג להמשיך בטיפול התרופתי במספר שבועות נוספים. 

פרוגינובה (Progynova) או אסטרופם  (Estrofem)

סוג נוסף של תרופות הניתנות לצרכי תמיכה בהריון הן תרופות ה- פרוגינובה ו/או ה- אסטרופם. תרופות אלו מכילות בתוכן אסטרון והן מיועדות לצרכי הכנת הרירית במקרים בהם נדרשת פעולת החזרה של עוברים מופשרים ו/או עוברים אשר התקבלו מתרומות ביצית. תרופות אלו ניטלות כטבליות והן עלולות להיות מסוכנות לנשים המצויות בקבוצת סיכון לקרישיות יתר.

תרופות לצרכי דיכוי הפרשת הפרולקטין

פרילק (Parilac) ו/או דוסטינקס (Dostinex)

ה-פרולקטין הוא הורמון החלב המופרש מבולטת יותרת המוח, כאשר רמות גבוהות של הורמון זה עלולות לגרום לאי סדרים בביוץ. לצורך דיכוי הפרשת הפרולקטין ניתנות תרופות מסוג פרילק (Parilac) ו/או דוסטינקס (Dostinex).

תרופות אלו ניטלות כטבליות דרך הפה ונהוג ליטול אותן עד שמוגש היריון. תרופות אלו נחשבות לתרופות יעילות לצורך הורדת רמות הורמון החלב ובקרב 90% מהנשים הנוטלות אותן, הביוץ חוזר להיות תקין והנשים מצליחות להרות.

תרופות הניתנות לצורך דיכוי הפרשת אנדרוגנים

פרדניזון ו/או דקסאמתזון

ניתנות לצורך דיכוי הפרשת אנדרוגנים (הורמונים זכריים) מבלוטת יותר הכליה. תרופות אלו מכילות סטרואידים והן ניטלות באמצעות טבליות דרך הפה. חשוב לציין שתרופות אלו ניתנות במינון נמוך לתקופה קצרה וזאת לנוכח הסיכונים הכרוכים בנטילת סטרואידים במינונים גבוהים.

תרופות הניתנות להפחתת קרישיות

אספירין ( ASPIRIN) , קרטיה (CARTIA) , מיקרופירין (MICROPIRIN)

קבוצת תרופות אשר מורידה את רמת הקרישיות בדם. התרופה גורמת לטסיות הדם להתחבר האחת לשניה במקצב נמוך ומונעות את קרישת הדם. הגורם אולי השכיח ביותר להפלות בתחילת הריון (בשבועות הראשונים להריון) הוא קרשיות דם מוגברת. נקודה נוספת שיש לקחת בחשבון היא העובדה שלאספרין השפעה חיובית על זרימת הדם אל רירית הרחם ואל השחלות מה שעתיד לסייע בתהליך טיפולי הפוריות.

תרופות פריון סטרואידליות

פרדניזון (PREDNISONE), דקסאמתזון (DEXAMETHASONE)

תרופות פריון אלו ניתנות לנשים במהלך טיפולי פריון, אשר סובלות מרמות טוסטסטרון גבוהות.

במקביל ניתנות תרופות אלו במהלך טיפולי פוריות – IVF עבור מי שמבוצעות בעובריהן "הנצה", במטרה לדכא את תגובת החיסונים של המטופלת כלפי העובר/ים.