שימור פריון סוציאלי מיועד לנשים בגילים 30-41 והוא אינו נכלל במסגרת סל הבריאות
שימור פריון סוציאלי נקרא גם שימור פריון אלקטיבי ובשמו הלועזי : social oocyte cryopreservation
בואו נעשה את זה הרבה יותר פשוט, שימור פריון סוציאלי הוא בעצם הקפאת ביציות אלקטיבי, דהיינו הקפאת ביציות שלא בשל גורמים רפואיים.
שימור הפריון הסוציאלי נובע לרוב בשל דחיית הילודה לגילים מתקדמים יותר וחשוב לזכור כי לגיל האישה קשר ישיר לאיכות הביציות ולרזרבה השחלתית ועל כן סיכויי הפריון יורדים ולעיתים דרמטית.
מי זכאית להליך שימור פוריות סוציאלי
- נשים בגילאי 30-41 שמבקשות לעשות שימוש בביציות בשלבים מאוחרים יותר.
- ההקפאה אינה דורשת סיבות רפואיות
- כל אישה יכולה לבצע את השימור ולממן אותו בעצמה.
שימו לב כי קיים הבדל בין שימור פוריות המתבצע עקב בעיות רפואיות לרבות מחלת הסרטן לבין שימור פוריות סוציאלי – ההבדל העיקרי הוא השתתפות בעליות הטיפול וכאמור, שימור פוריות בשל סיבות רפואיות כלול בסל וימומן ואילו הקפאה סוציאלית אינה ממומנת ואינה נכללת בסל הבריאות.
נקודות שחשוב להכיר
- את הביציות מקפיאים לתקופה של 5 שנים.
- לאחר 5 שנים תידרש האישה להגיש בקשה בכתב ולדרוש המשך הקפאה לחמש שנים נוספות, אחרת יושמדו הביציות (60 יום לאחר משלוח ההראה על סיום ההקפאה מיחידת הטיפול).
- על מנת להפסיק את ההקפאה ולהשמיד את הביציות, נדרש אישור ממשרד הבריאות.
- היה והאישה לא תשלם בעבור ההקפאה, רשאית היחידה להפסיק את ההקפאה לא לפני משלוח מכתב ובחלוף 60 יום.
באיזה גיל מומלץ לבצע שימור פוריות אלקטיבי (סוציאלי)
- אישה מגיע לעולם עם מספר ביציות קבוע שהולך ומתמעט בכל חודש – בבגרות סביר להניח שיוותרו לה חצי מיליון ביציות.
- כל חודש יוצאת מכל מזקיק שחלתי ביצית אחת ובכך מניין הביציות צונח.
- כבר בתקופה העוברית מיוצרות אצל כל אישה בין 6 ועד 7 מיליון זקיקים – במעמד הלידה מתקיים מוות טבעי של מיליון ועד שני מיליון זקיקים בהן ביצית בגיל ההתבגרות ישנו מוות של כחצי מיליון וכן הלאה.
- אישה מבייצת 400 ביציות במהלך שנות הפוריות שלה אך היא מאבדת בכל חודש מאות ביציות במקביל.
- נקודת המפנה של האישה מתחיל בגיל 32 – אז ישנה ירידה הדרגתית בפוריות וגיל 37 הירידה היא דרמטית.
- במקביל לירידה בכמות הביציות, ישנה ירידה באיכות הביציות.
- הגיל הטוב ביותר לשימור ביציות הוא שנות ה- 20 ולא יאוחר מגיל 39
הקפאת הביציות מתרחשת באמצעות טיפולי פוריות – הפריה חוץ גופית המתבצעת ביחידות להפריה חוץ גופית ומאושרת על ידי משרד הבריאות. נכון לכתיבת שורות אלו (2024), שימור פוריות סוציאלי אינו ממומן על ידי סל הבריאות ועל המטופלת לממן מכיסה את הטיפולי הנדרשים.
כמה עולה לבצע שימור פוריות סוציאלי
לכל אחת מהיחידות המבצעות שימור סוציאלי המחיר אותו היא דורשת ועל כן נכון לערוך סקר שוק. ההוצאות יסתכמו בין היתר בתשלום בעבור רופא הפוריות שילווה אותך – יתאים לך את פרוטוקול הטיפול ויבצע את שאיבת הביצית. במקביל תדרשי לשלם בעבור הזריקות ההורמונאליות שתתבקשי לרכוש.
כך או אחרת, תאלצי להיפרד לכל הפחות מאלפי שקלים כדי לבצע את ההליך, בין אם זה יתבצע במסגרת הציבורית ובין אם זה יתרחש במסגרת הפרטית.
הסיכוי להריון מביציות מוקפאות
שימור פוריות אינו מבטיח לך הריון, משום שההצלחה משתנה בהתאם לגיל המטופלת ולאיכות הביציות. סיכויי ההיריון באמצעות ביצית שהופשרה עומדים על 25-40 אחוזים.
הסיכוי הטוב ביותר להריון מביציות מופשרות הוא בגיל 35 , משום שאח"כ הסיכויים הולכים ופוחתים. אין ספק כי שיעור ההריונות לאחר הקפאה נמוך מזה שלאחר החזרת ביציות טריות, ביציות טריות מוחזרות לרחם מספר ימים לאחר השאיבה ללא הליך של הקפאה.
מחקרים מצביעים על סיכויי של 73-90% להריון ולידת עובר חי בקרב אישה בת 35 אשר הקפיאה כ- 20 ביציות.
הקפאת ביציות מבחירה
למה להקפיא ביציות את כבר מבינה, הרי אם חצית את גיל 30 ואת לא מצליחה לראות באופק כיצד ועם מי את מקימה משפחה, כדאי שתשמרי לך את האופציה לעשות את זה בשלב מאוחר יותר של חייך ואת זה ניתן לבצע רק על ידי הקפאת ביציות.
הקפאת ביציות בשיטת הזיגוג
בעידן האחרון נרשמה התקדמות ממשית בכל הקשור לשימור פריון ובין היתר נחשפה שיטת הזיגוג – ויטריפיקציה. שיטת זיגוג מאפשרת הקפאת ביציות בתהליך מהיר יותר ושמירה בטמפרטורה של 196 מעלות מתחת ל – 0 כך שההישרדות שלהן לאחר ההפשרה גבוהה יותר.
ההמלצות לביצוע שימור פוריות על ידי ההסתדרות הרפואית בישראל
האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה מציע המלצות כדלקמן:
שלב ראשון – הכנת המטופלת והדרכתה. הצגת כל המידע והנתונים שעל המטפלת לדעת לקראת התהליך.
שלב שני – התאמת פרוטוקול הטיפול – רצוי ומומלץ לבצע על פי ההמלצה גירויי שחלתי בהתאם לפרוטוקול אנטגוניסט של GnRH והשראת הבשלת הביציות באמצעות אגוניסט GnRH קצר טווח.
שלבי הקפאת הביציות
שלב ראשון: בדיקות מקדימות להערכת הרזרבה השחלתית – הבדיקה כוללת בדיקות דם הורמונאליות (פרופיל הורמונאלי) לצד בדיקות זיהומיות בדיקות דם, בדיקת PAP ובדיקות של כירורג שד.
שלב שני : מתן טיפול הורמונאלי – המטופלת תקבל טיפול הורמונאלי לשם הבשלת הזקיקים. מתן הטיפול נועד לשם גירוי השחלה ויצירת זקיקים רבים ככל האפשר (בכל זקיק ביצית אחת).
המטרה העיקרית במהלך שימור הפריון, היא להקפיא כמה שיותר ביציות או עוברים ועל כן הגירוי ההורמונאלי חשוב ונחוץ. את הגירוי משיגים באמצעות זריקות יומיות הניתנות מתחילת המחזור כשבמקביל מתבצעות בדיקות דם ובדיקות אולטרסאונד – כך בוחנים את מספר הזקיקים ואת הבשלות של הזקיקים.
נקודה חשובה שיש לקחת בחשבון – לא כל זקיק מכיל ביצית ועל כן, רק ביום השאיבה ניתן לדעת כמה ביציות ישנן, כך שגם אם נצפו בבדיקת האולטרסאונד 12 זקיקים לצורך העניין, יתכן ובחלק מהזקיקים לא קיימת ביצית והמניין ירד.
שלב שלישי : שאיבת ביציות – השאיבה מתבצעת תחת הרדמה, או ללא הרדמה, (לבחירת המטופלת). אורכה של השאיבה היא כ- 20 דקות ועד חצי שעה לכל היותר. את ההליך מבצעים על ידי מחט דקה אותה מחדירים אל השחלות דרך הנרתיק. הרופא דוקר כל זקיק ושואב ממנו נוזל אותו מעבירים למעבדה שם בוחנים האם יש או אין ביצית – כאמור, לא בכל זקיק קיימת ביצית. הפעולה כולה מתבצעת תחת אולטרסאונד ובתום הפעולה מועברת המטופלת למנוחה בת שעתיים ומשוחררת לאחר מכן לביתה.
שלב רבעי : לאחר השאיבה, יועברו הביציות להקפאה מהירה (ויטריפיקציה) ובתנאי שהן תקינות. ברגע בו מבקשת האישה להרות, יופשרו הביציות ויעברו הפריה עם הזרע (של בן הזוג/בנק הזרע) ויוחזרו אל הרחם.
במעמד ההחזרה יועברו העוברים (הביציות שהופרו עם הזרע) אל הרחם באמצעות צינורית דקה ובהנחיית אולטרסאונד – ההליך אינו כואב ואינו דורש הרדמה או כל הכנה מוקדמת פרט לשתיית מים בכמות מספקת טרם ההחזרה. ההחזרה לרוב תהיה בין עובר אחד לארבעה עוברים בהתאמה למצב האישה לרבות גיל, מצב בריאותי וכן הלאה.
