רזרבה שחלתית נמוכה – רזרבה ירודה, היא תת פוריות (בעיית פריון) שבאה לידי ביטוי בכמות קטנה של ביציות שנשארות בשחלה, מה שמקשה על 
כניסה להריון ולעיתים מונע כניסה להריון.
מרבית מהנשים יחוו ירידה משמעותית ודרמטית ברזרבה השחלתית לקראת גיל 42/3 , אך ישנן גם נשים אשר סובלות מתגובה שחלתית ירודה (ירידה משמעותית ברזרבה השחלתית) בגילאים מוקדמים יותר.
המשמעות של ירידה ברזרבה / רזרבה שחלתית ירודה, היא ירידה במספר הזקיקים בשחלה המופיעים לרוב בתחילת המחזור החודשי ובקושי משמעותי להרות. חשוב לדעת: בכל זקיק המיוצר בשחלה קיימות ביציות אך לעיתים יתכן מצב בו מיוצרים זקיקים "ריקים" דהיינו לא קיימות בהם ביציות.
כיצד בודקים את הרזרבה השחלתית (התפקוד השחלתי)
- על מנת לבדוק האם ישנה ירידה ברזרבה השחלתית, יש לבצע בדיקת דם המצביעות על רמות FSH (הורמון המגרה את התפתחות הזקיקים) , רמות ה- LH ורמות ה- E2 . ככל שרמות ה – FSH גבוהות יותר, כך הרזרבה השחלתית נמוכה יותר.
- ההורמון הנוסף אותו בודקים בבדיקות הדם הוא AMH – הזקיקים הקטנים שמצויים בשחלה ומהווים הלכה למעשה את הרזרבה השחלתית. ככל שהרמה ירודה ניתן להסיק על רזרבה שחלתית ירודה. כמות קטנה מ – 0.5 יש צורך בבדיקה מקיפה. כמות שנעה בין 0.5-1 מספרת על רזרבה שחלתית בינונית וכמות גדולה מ- 1 מספרת על ערכים תקינים. בדיקה זו הינה הבדיקה המדויקת ביותר וניתן לבצעה בכל אחד משלבי המחזור.
- בדיקת אולטרסאונד – בדיקה באמצעותה סופרים את הזקיקים הקטנים שטרם הבשילו (Antral follicle count (AFC)).
- תגובה לגירוי שחלתי – תגובה נמוכה תעיד על רזרבה נמוכה ולהיפך (על פי רוב התגובה ניתנת במהלך טיפולי פוריות חוץ גופית).
נשים אשר סובלות מרזרבה שחלתית ירודה, מתקשות להיכנס להריון ומגיעות לטיפולי פוריות חוץ גופית, אך גם במקרה זה, הסיכוי להיקלט להריון הוא קטן.
אחת הטעויות שנשים רבות נוהגות "ליפול" בהן, הוא עצם קיום המחזור החודשי הסדיר. חשוב להבין ולהבחין כי, קבלת מחזור חודשי אינו מעיד על פוריות האישה ולמרות שנשים ממשיכות לקבל מחזור, אין זה אומר שהן תיקלטנה להריון. כל אישה מגיעה לעולם עם כמות ידועה ומוגדרת של ביציות. בכל חודש שעובר, מספר הביציות הולך וקטן עד הגיעה לגיל הבלות, אז ישנו חוסר ביוץ לחלוטין – בכל ביוץ מאבדת אישה ביצית אחת
ההגדרה הרפואית לרזרבה ירודה
בכדי לקבוע רזרבה שחלתית ירודה, שניים משלושת התנאים הבאים חייבים להתקיים:
- תגובה ירודה של תפקוד השחלה, (במסגרת השראת ביוץ התגלו פחות מ- 3 ביציות) במקרים קודמים
- Antral follicle count (AFC) לא תקין – מצב בו מדדי הרזרבה השחלתית לא תקינים: מספר הזקיקים נמוך מ 5-7 רמת ההורמון AMH נמוכה מ – 0.5-1.1ng/ml
- גיל מתקדם / גורם סיכון אחר
מה משפיע על הירידה ברזרבה שחלתית?
1. גיל האישה
גיל האישה הוא הפרמטר המשמעותי ביותר הקשור לפוריות – הגיל הוא פרמטר מהותי, אשר משפיע באופן משמעותי על הרזרבה השחלתית. במקרה של פוריות האישה, ככל שהגיל עולה, קיימת ירידה במספר הזקיקים ולכן גם הסיכוי להיכנס להריון יורד בהתאמה.
2. מחלות גנטיות
במקרה של מחלות גנטיות שונות (תסמונת ה- X השביר, תסמונת טרנר ועוד), תהיה השפעה על השחלות ולכן אפשר לראות ירידה משמעותית ברזרבה השחלתית. חשוב מאוד לקבל ייעוץ כאשר מדובר על מחלות גנטיות ולהבין את מידת ההשפעה שלהן על השחלות.
3. נשים עם ציסטה אנדומטריאלית גדולה – נשים שעברו כריתת ציסטה שחלתית (בעיקר דו צדדית)
האם קיים טיפול שיכול למנוע את הירידה?
על אף העידן המתקדם ולמרות המחקרים הרבים עליהם שוקדים בתחום הרזרה השחלתית, לא נמצא טיפול המאפשר שיפור / שינוי בתפקוד השחלה. קיימים בתחום תכשירים אשר יכולים לגרום לתגובה טובה יותר של השחלה ולשיפור ברזרבה שחלתית, אך גם זה לא תמיד ולא לכל הנשים עוזר להיקלט להריון.
התכשירים / הטיפול התרופתי (לטרוזול, DHEA, טסטוסטרון ג'ל LH,HCG ועוד) ניתן על פי רוב לנשים המצויות בהליך פריון לרבות גונדוטרופינים ואנדרוגנים המכילים טסטוסטרון.
האנדרוגנים מייצרים גירוי הורמונאלי המסייע בשיפור תפקוד השחלה והרזרבה השחלתית – עלייה ברמת הטוטסטרון (שחיוני לתהליך ההורמונאלי בשחלה) ע"י אנדרוגנים משפר את התגובה השחלתית בעת מתן תרופות / זריקות להשראת ביוץ. הגירוי ההורמונאלי עתיד לגייס יותר זקיקים ולאפשר להם לגדול לגודל מינימאלי של 15 מ"מ.
לסיכום: שילוב בין התכשירים השונים מצליח לעיתים להגדיל את מספר הביציות המתקבלות ובכך גדל בהתאמה הסיכוי להריון. גם שימוש קבוע בתכשירים, עתיד לגרום לעליה בכמות הביציות, להשפיע באופן ישיר על הפוריות ולהגדיל את הסיכוי להיכנס להריון.
הקשר בין אורח חיים לרזרבה השחלתית
מעבר לטיפולים בתחום הפוריות, ניתן לשפר את אורחות החיים על ידי מספר פעולות פשוטות וזה כשלעצמו עתיד לשפר (לעיתים משמעותית) את פוריות האישה ובין היתר:
- פעילות גופנית – פעילות גופנית (מעבר להיותה בריאה לאדם), עתידה להשפיע באופן משמעותי על הפוריות ולהגדיל את כמות הביציות המיוצרות בכל חודש. חשוב לבצע פעילות גופנית ולשמור על אורח חיים תקין.
- עישון סיגריות – עישון עלול לפגוע בפוריות ועל כן מומלץ להפסיק לעשן. מי שעוברת טיפולי פוריות ונוטלת תרופות הורמונאליות, הרי שעישון במקביל לנטילת התרופות, עלול להוביל לבעיות בריאותיות לעיתים חמורות.
- קופאין – נכון להימנע מצריכה של כמות קופאין מוגברת. קופאין לא מוביל לתגובה חיובית של השחלות.
התרופות לשיפור התגובה השחלתית
במהלך טיפולי פוריות אותן עוברת האישה שרוצה להרות, היא נוהגת להשתמש בהורמונים אנדרוגנים, אשר עתידים לשפר את התגובה השחלתית ולייצר כמות גבוהה יותר של ביציות ובין היתר:
- לטריזול – תרופה להעשרת הזקיקים, הוכחה במספר מחקרים כ-כזו שמעלה את רמת הטסטוסטרון בנשים שסובלות ברזרבה שחלתית ירודה.
- פרגניל – תרופה בעלת הורמון הבטא HCG (הורמון ההריון) המשפרת את תגובת הזקיקים בשחלה ומעודדת את צמיחתם מבלי שהמרקם ההורמונלי שלהם יפגע. התרופה ניתנת בהזרקה וכ- 36 שעות לאחר מכן, מתקיים ביוץ.
- אנדרוגנים – האנדרוגנים משפרים את התגובה ההורמונאלית בצורה דרמטית. שימוש באנדרוגנים מאפשר המעטה בתרופות מעודדות ביוץ ומשפר את מספר הביציות שהבשילו והופרו וכן את מספר העוברים האיכותיים וכפועל יוצא הגדיל את מספר ההריונות בפועל. את האנדרוגנים המדוברים, נותנים כמריחה על העור.
- טיפול משולב של לטריזול, של אנדרוגנים תת עוריים ושל זריקות הורמון ה-הריון מעלה באופן דרמטי את התגובה השחלתית.
