פונדקאות

פונדקאות – חוק הסכמים לנשיאת עוברים

חוק הסכמים לנשיאת עוברים התשנ"ו 1996 חוקק בעבור נשים, שאין ביכולתן, להרות ולשאת הריון ו/או משמעות ההיריון/הלידה היא סכנה לבריאותן.

החוק, הוא שקובע את ההסכם שבין ההורים המיועדים לבן האם הפונדקאית שנושאת ברחמה את העובר. בהתאם להסכם, האם הפונדקאית מסכימה להרות בהליך IVF (יושתלו ברחמה ביציות שהופרו על ידי זרעו של האב) והיא זו שתישא את ההיריון בעבור ההורים המיועדים ובמילים אחרות: במעמד הלידה יימסר הילד להורים המיועדים ובתנאי שקיים לכך הסכם בכתב שעבר את אישור "הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים".

נקודות שחשוב לדעת:

  • הליך הפונדקאות לרבות ההפריה נשיאת ההיריון והלידה יתקיימו אך ורק בישראל – וועדת האישורים עתידה להחליט כי ובמידה ויש לכך הצדקה – חלק מההיריון יתבצע בחו"ל.
  • החוק אוסר כי הביצית תהיה של האם הפונדקאית.
  • אם יחידה תעשה שימוש בתרומת זרע, אך הביצית חייבת להיות שלה והיא אינה רשאית לבצע הליך פונדקאות באמצעות תרומת ביצית.

 

ההליך הפונדקאות שלב אחרי שלב

האם הפונדקאית וההורים המיועדים, יערכו הסכם בכתב
את ההסכם תאשר וועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים
ההורים המיועדים יתחייבו לשאת בכל ההוצאות של האם הפונדקאית לרבות הוצאות עו"ד

 

שלב ראשון
הגשת בקשה

זוג/אם יחידה המעוניינים להתחיל הליך פונדקאות, יגישו בקשה אל ה"וועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים" את הבקשה יש להגיש ב - 9 עותקים, אל האחראית הארצית במשרד הבריאות  הגברת אתי דקל:

  • כתובת: ירמיהו 39 ירושלים, ת.ד 1176, ירושלים 9101002
  • טלפון: 02-5080301
  • פקס: 02-5655957
  • דוא"ל: pundekaut@moh.gov.il

המסמכים אותם יש לצרף לבקשה (בדוא"ל או בדואר ישראל):

מכתב פנייה אל הוועדה בו יצוין הסטטוס (נשואים/חיים בזוגיות/אם יחידה עוד), הדת, כתובת מגורים, טלפון ליצירת קשר ודוא"ל ♦ צילום ספח ת.ז של האם המיועדת ושל האב המיועד ♦ תמצית רישום מרשם האוכלוסין – תושבות וסטטוס ♦ חוות דעת רפואית – מעיד על אי יכולתה של האישה ללדת ♦ תוצאות של בדיקת זרע אותה עבר האב המיועד ♦ סיכום מידע רפואי של האם והאב המיועדים מרופא המשפחה. .

לאחר הגשת הבקשה, יש להמתין לאישור הוועדה.

שלב שני
איתור אם פונדקאית וכתיבת ההסכם

 

עם קבלת אישור הוועדה, יחל החיפוש אחר האם הפונדקאית וייכתב ההסכם בין הצדדים. חיפוש האם הפונדקאית יכול להתבצע באחת משני האפיקים הבאים:

  1. חיפוש באופן עצמאי - פרסום במדיה הכתובה והמקוונת
  2. חיפוש באמצעות סוכנות תיווך ייעודית.

 

המסמכים אותם יש להמציא ולהגיש:

מסמכים של שני הצדדים: טופס "בקשה לאישור הסכם לנשיאת עוברים", אם התקיים הליך קודם, יש להמציא מכתב שחרור/אישור על סיום התחייבות. הסכם תיווך, טיוטה של הסכם בין הצדדים, "מסמך תיאום ציפיות.

מסמכים של האם המיועדת: הצהרה (מסמך 2 של אתר משרד הבריאות), צילום ת.ז (לרבות ספח) תמצית רישום ממשרד הפנים, חוות דעת של רופא משפחה, "חוות דעת גניקולוגית/מיילדת או רפואית אחרת לאם המיועדת" ( טופס 6 באתר משרד הבריאות), אישור אודות קבלת ייעוץ מקצועי באשר לאימוץ ואופציות נוספות להורות, חוות דעת פסיכולוגית, אישור עו"ד אודות ההבנה של ההסכם, תוצאות בדיקות בטופס "דרישות רפואיות מבני הזוג-ההורים המיועדים" (טופס 5 באתר משרד הבריאות).

מסמכים של האב המיועד: הצהרה (טופס 3 משרד הבריאות), צילום ת.ז, תמצית רישום משרד הפנים, רישום פלילי, חוות דעת רופא משפחה ותוצאות בדיקות בטופס "דרישות רפואיות מבני הזוג-ההורים המיועדים" (טופס 5 באתר משרד הבריאות).

מסמכים של האם הפונדקאית: צילום ת.ז כולל ספח, צילום תעודת גרושים במידת הצורך, הצהרה (טופס 4 משרד הבריאות),רישום פלילי, תמצית רישום משרד הפנים, תעודת שחרור מצה"ל/פטור/שירות לאומי, חוות דעת גניקולוגית – סיכומי לידה הפלות (טופס 7 משרד הבריאות), חוות דעת פסיכולוגית אותה יממנו ההורים המיועדים, חוות דעת של רופא משפחה, הצהרת רופא מומחה (טופס 8 משרד הבריאות), אישור עו"ד המצהיר שהפונדקאית הבינה את ההסכם (טופס 9 משרד הבריאות), אישור קבלת הסבר אודות ביטוח חיים (יירכש לאחר החתימה על ההסכם), חוו"ד סוציאלית במידה והיא נמצאת בטיפול, חתימה על ויתור הסכם סודיות.

מסמכים של בן הזוג של האם הפונדקאית: רישום פלילי, חוות דעת פסיכולוגית, תוצאות בדיקות של אנטיגן דלקת כבד (C ו – B) , בדיקת HIV , בדיקת VDRL.

שלב שלישי
מציאת נאמן

בשלב הזה על הצדדים למצוא נאמן בידיו (בחשבון נאמנות), יופקדו כל הכספים שעתידים להיות מועברים אל האם הפונדקאית כתמורה להליך.

שלב רביעי
הגשת הבקשה לוועדה

בשלב זה, יש להגיש לוועדה את הבקשה בפירוט הנדרש ובצירוף המסמכים המתבקשים. את המסמכים יש לסדר בהתאם לסדר הנ"ל:

מסמכים משותפים – מסמכים של ההורים המיועדים – מסמכים של האם הפונדקאית – מסמכים של בן הזוג של האם הפונדקאית.

בטופס שנקרא: "רשימת המסמכים להגשה לוועדה" - יש לסמן ליד כל מסמך האם הוגש.

את המסמכים יש לשלוח ב- 7 העתקים

שלב חמישי
ראיונות אישיים וסיכום התיק

לאחר קבלת החומר ובתום הדיון הראשוני, יערכו ראיונות אישיים של מי מהצדדים בסיומם, יבוצע סיכום ותתקבל ההחלטה האם לאשר את המועמדת ומעבירה את הערותיה להסכם.

שלב שישי
חתימה על הסכם

טרם החתימה הוועדה תוודא כי: הפונדקאית והמיועדים (אם יחידה / זוג), חותמים על ההסכם מרצון חופשי והם מבינים את משמעות ההסכם ואת התוצאות שלו. לא קיים חשש ולו הקל ביותר לבריאות ושלום העובר והאם הפונדקאית, אין בהסכם סעיפים שעלולים לקפח/לפגוע בזכויות הילוד/אחד הצדדים.

החתימה הלכה למעשה תתבצע בפני כל חברי הוועדה. עותק חתום יימסר לכל אחד מהצדדים לצד אישור לנשיאת עוברים (משמש בתהליך הפוריות).

שלב שביעי
ההפריה החוץ גופית

ביצית מופרית תושתל ברחמה של האם הפונדקאית. מימון תהליך הפוריות, הוא על ידי הביטוחים המשלימים של קופת החולים (של בני הזוג המיועדים), בהתאם לסל הבריאות.

שלב שמיני
ההפריה החוץ גופית

כאמור, האם הנושאת ובני הזוג יודיעו לעובד הסוציאלי הראשי בהגיעם לשבוע ה- 20 להריון על גבי טופס ייעודי. במעמד ההודעה, יצורף כתב ויתור סודיות, לרבות החלטת הוועדה והמסמכים שהתקבלו על ידה. האם הפונדקאית תגיש גם היא לעובד הסוציאלי בקשה ייעודית בצרוף: סיכומי הריון, וויתור סודיות, מידע רפואי מבית החולים, מסמכים ותאריכי לידה משוערים.

שלב תשיעי
לידה

ההורים המיועדים יכולים להיות בחדר הלידה בתנאי שהאם הפונדקאית הסכימה לכך. האם הפונדקאית תאושפז לאחר הלידה במחלקת נשים ואילו האם המיועדת תאושפז במחלקת יולדות (על מנת שתהיה קרובה לילוד). לא יאוחר מיממה (24 שעות) ידווח לעובד הסוציאלי הראשי (ע"י העו"ס או ההורים) אודות הלידה. ההודעה תישלח באמצעות פקס ובמקביל בכתב.

העובד הסוציאלי הראשי יגיע לבית החולים ויחתים את האם הפונדקאית על טופס ויתור ועל טפסים נוספים שישלחו לחתימה בבית המשפט לענייני משפחה (באזור המגורים של ההורים המיועדים). היילוד יאושפז במחלקת הילודים ויקבל ת.ז זמנית, עד קבלת צו ההורות, אזי יקבל מספר זהות קבוע.

שלב עשירי
העברת הילד להורים המיועדים

מרגע לידת הילד, יחולו על ההורים המיועדים כל החובות והאחריות הנדרשת מהורים. העברת הילד מהאם הפונדקאית תתבצע בנוכחות עובד סוציאלי בסמוך ללידה (ולא לאחר שחרור האם הפונדקאית מבית החולים). ההורים המיועדים יאשרו לעובד הסוציאלי כי הילד נמסר להם ותוגש בקשה למתן צו הורות תוך 7 ימי עסקים. כל עוד לא ניתן צו משפטי לאפוטרופסות של הילד, רשאי העובד הסוציאלי הראשי לקבוע את מיקומו של הילד.

שלב אחד עשרה
מתן צו הורות

ההורים המיועדים יגישו לבית המשפט לענייני משפחה שבמקום מגוריהם, בקשה למתן צו הורות, תוך 7 ימים מיום לידת התינוק . היה וההורים המיועדים לא הגישו בקשה זו, היא תוגש על ידי עובד סוציאלי באמצעות, נציג היועץ המשפטי לממשלה.

פונדקאות – הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים

את הועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים מנהל שר הבריאות והיא פועלת מתוקף חוק ההסכמים. הוועדה מורכבת ממספר בעלי מקצוע ולפחות אחד מהם הוא עובד מדינה: שני רופאים (מומחים בגניקולוגיה וביילוד), רופא מומחה (רפואה פנימית), פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, נציג ציבור (משפטן), איש דת (בהתאם לדת של הצדדים להסכם).

כל אחד מהגורמים יכהן בתפקידו 4 שנים. בתום 4 שנים ניתן יהיה למנות אותם לכהונה אחת נוספת (בת 4 שנים). מתן אישור להסכם נשיאת עוברים מוענק לתקופה שעד 18 חודשים (מיום החתימה על ההסכם) או עד 6 ניסיונות – המוקדם מבניהם. במידה ופג תוקפו של ההסכם יש לקבל אישור מחודש מטעם הוועדה.

הליך אישור הוועדה

את הסכם הפונדקאות (בין הפונדקאית המיועדת להורים המיועדים), מגישים אל הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים והיא שבודקת ומאשרת את ההתאמה. הועדה תבחן את סך המסמכים, תזמן את הצדדים הנוגעים להסכם, תבצע ראיונות אישיים, תאזין לטיעונים ובשעת הצורך תבקש חומרים נוספים ו/או תזמן אנשים נוספים.

לאחר אישור ההסכם על ידי הוועדה לנשיאת עוברים (לאחר ששקלה את הנתונים מחוות הדעת, קראה מסמכים והאזינה לצדדים), תוודא הוועדה כי התנאים של האם הפונדקאית מתקיימים בהתאם לחוק, היא תוסיף הערות להסכם במידת הצורך ובשלב האחרון תתבצע חתימה על ההסכם.

החלטת הוועדה (לחיוב או שלילה) תתבצע בהתאם לאמות מידה שקבועות בחוק ההסכמים לנשיאת עוברים ובהתאם לנהלים. ההחלטה מתקבלת על פי רוב והן מועלות על הכתב. כל מה שמתנהל בוועדה, הוא חסוי ומתנהל בדלתיים סגורות – אין לפרסם גם לא פרט מהן.

שימו לב:

  • תהליך הפונדקאות, יכול להתממש רק לאחר שהוועדה נתנה את אישורה.
  • גם לאחר שניתן אישור, רשאית הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים לדון בשנית במתן האישור וזאת אם חל שינוי דרסטי בתנאים, בנסיבות ו/או בעובדת שהיוו בסיס למתן האישור.

 

נקודות שהוועדה שמה עליהם דגש:

  • דת – היה וקיים ספק באשר לעובדה כי הפונדקאית המיועדת יהודייה פנויה, יהיה עליה להמציא מבית הדין הרבני מסמך המעיד על מעמדה האישי (ניתן לגשת לבית דין רבני באזור המגורים של הפונדקאית המיועדת).
  • מצבה הבריאותי של הפונדקאית המיועדת הוא תקין ובהיסטוריה הרפואית לידות ללא סיבוכים ולא יותר מניתוח קיסרי אחד. עברה שנה לפחות מהלידה האחרונה.
  • עברה שנה מאז הפונדקאית המיועדת ילדה ו/או שנה וחצי מאז הניתוח הקיסרי.
  • הפונדקאית המיועדת לא ביצעה יותר משני סבבים של פונדקאות (גם אם הם לא נגמרו בלידה).
  • לפונדקאית המיועדת אין רישום פלילי ו/או לבן זוגה (אם קיים כזה) אין רישום פלילי במשטרה.
  • הפונדקאית המיועדת עברה אבחון פסיכולוגי ונמצאה מתאימה לשאת עוברים כאם פונדקאית.

 

ערעור על החלטת הוועדה

היה ואחד מהמעורבים חולק על החלטת הוועדה, יש באפשרותו לפנות אל הוועדה ולבקש שיבחנו מחדש את החלטתם. החוק לא קבע אפשרות לערער על החלטות הועדה אך למעורבים ניתנת הזכות לפנות במידת הצורך לבג"ץ.

הכל אודות האם הפונדקאית וההורים המיועדים

מי מלווה אתכם בהליך הפונדקאות

את ההורים המיועדים ואת האם הפונדקאית ילווה עובד סוציאלי (אותו מינה שר הרווחה) והוא יהיה כפוף לעובד סוציאלי ראשי. את ההכרות עם העובד הסוציאלי יערכו כל הצדדים טרם תאריך הלידה המשוער, הליווי יתבצע מתחילתו ועד סופו.

העובד הסוציאלי ממונה כאפוטרופוס של הילוד עד אשר יינתן צו ההורות. ההורים המיועדים יצרו בסיום החודש החמישי להריון קשר עם העובד הסוציאלי ויעדכנו אותו אודות מקום ותאריך הלידה ובמועד שקרוב לתאריך הלידה, יצור ה-עו"ס קשר עם בית החולים לשם קבלת מידע אודות מצב בריאותו של הילוד, מצב בריאותה של האם הפונדקאית ותאריך שחרורם מבית החולים.

העובד הסוציאלי יהיה במקום ברגע בו מוסרים את הילד להורים המיועדים ויבקש מהם להגיש תוך 7 ימים (מיום הלידה) בקשה למתן צו הורות (היה ולא הוגש צו הורות על ידי ההורים המיועדים, יגיש בקשה זו העובד הסוציאלי).

היה ולדעת העו"ס מסירת הילד לא מתאפשרת מכל סיבה שלא תהיה, יפנה העו"ס מיוזמתו אל בית המשפט. במקרים בהם חוזרת בה האם הפונדקאית (מבקשת לגדל את הילד) ו/או ההורים המיועדים לא רוצים בילד, יגיש העו"ס אל בית המשפט תסקירים בנוגע לטובת הילד.
העובד הסוציאלי ילווה אם האם הפונדקאית וילדיה גם לאחר הלידה ויעניק לה את המידע באשר לזכויות העומדות בפניה לקבלת טיפול פסיכוסוציאלי.

עם לידת הילד, ירשמו כל פרטיו בפנקס פרטי הילוד בהתאם לחוק הסכמים לנשיאת עוברים.

הליך הגשת הבקשה למתן צו הורות

לאחר קבלת צו ההורות, לא ניתן לאשר חזרה מההסכם. הדיונים התקיימו בדלתיים סגורות. 7 ימים לאחר הלידה, יגישו ההורים המיועדים בקשה למתן צו הורות בבית המשפט לענייני משפחה במקום מגוריהם בשני עותקים.

אל הבקשה יש להגיש תצהיר שנחתם בפני עו"ד ובו מצהירים ההורים ומאשרים את כל העובדות הכתובות בתצהיר. עותק אחד מהבקשה יוגש אל פקיד הסעד והעובד הסוציאלי הראשי יהיה המשיב לבקשה.

היה ולא הגישו ההורים את הבקשה, יגיש אותה העובד הסוציאלי שהתמנה על פי חוק באמצעות היועץ המשפטי לממשלה – הבקשה תוגש לא יאוחר מ 21 יום ללידת התינוק. האפוטרופוס יערוך תסקיר אותו ימסרו לבית המשפט (7 ימים מהיום בו הוגשה הבקשה לעובד הסוציאלי הראשי).

מרגע קבלת המסמכים בבית המשפט, יחל הדיון בבקשה. במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בטובת הילד, או אם נודע כי האם הפונדקאית מבקשת לחזור בה מההסכם ולגדל את הילד, ידרוש בית המשפט תסקיר. חשוב לזכור כי, בית המשפט לא יאפשר לאם הפונדקאית לחזור בה מההסכם, אלא אם התקיים שינויי המצדיק את החזרה מההסכם וזאת כדי שטובת הילד לא תפגע.

מתן צו ההורות יינתן על ידי בית המשפט – מרגע זה לא תתאפשר חזרה מההסכם לנשיאת עוברים. מהרגע בו ניתן צו ההורות, ההורים המיועדים ייחשבו כהוריו החוקיים של הילד לכל דבר ועניין. היה וקיים רצון לערער על החלטת בית המשפט, ניתן לעשות זאת בפנייה אל בית המשפט המחוזי .

חוק ההסכמים לנשיאת עוברים קובע כי מי שיכול להיעזר בפונדקאית הם:

  • נשים בגיל הפוריות שלא יכולות להיכנס להריון / ללדת בשל סכנה לבריאותן
  • בני זוג (איש ואישה) מתקשרים עם אם פונדקאית להולדת ילד – בתנאי והזרע לשם ההפריה, ניתן מהאב
  • אישה יחידה (ללא בן זוג) המתקשרת עם אם פונדקאית להולדת ילד
  • אם מיועדת ללא בן זוג (יחידה) בתנאי שהביציות שלה וכך ייווצר קשר גנטי לילוד (תיקון 2 לחוק משנת 2018). גיל האם המיועדת הוא בין 18 ועד 52 כולל (לא מעבר ל 53) במעמד הגשת המסמכים. גיל האישה לא יעלה על 54 שנים במעמד חתימת ההסכם.
  • ההורים המיועדים הם תושבי מדינת ישראל
  • להורים (בני זוג) אין מעבר ל – 2 ילדים (בין אם הם נולדו באמצעות פונדקאות ובין אם הם נולדו באופן אחר).
  • לאם המיועדת (יחידה ללא בן זוג), אין מעבר ל- 2 ילדים שלה (ילדים גנטיים שלה בין אם נולדו בפונדקאות ובין אם נולדו באופן אחר).
  • האם המיועדת היא בת דתה של האם הפונדקאית להוציא סיטואציה בה כל המעורבים בתהליך אינם יהודים אזי ניתן להתחשב בסעיף זה.
  • הביצית לא תהיה של האם הפונדקאית אך הזרע יהיה של האב המיועד (במקרה של בני זוג).
  • במקרה בו מדובר על אם יחידנית הביצית תהיה של האם המיועדת
  • הסכם הפונדקאות התקיים מרצון חופשי
  • האם המיועדת תציג מסמכים רפואיים המעידים כי היא אינה יכולה להיכנס להריון ו/או לשאת הריון בשל סכנה ממשית לבריאותה.
  • האם המיועדת תמציא מסמך מטעם רופא מומחה המעיד כי היא מתאימה לתהליך
  • האם המיועדת תמציא מסמך פסיכולוגי המעיד כי היא מתאימה לתהליך
  • הזוג / אם יחידה יקבלו יעוץ (מטעם בעלי מקצוע) אודות התהליך לצד האפשרויות הנוספות לרבות אימוץ
  • במעמד בחינת התאמת ההורים המיועדים, יילקח בחשבון גילם ומצבם הבריאותי
  • האם המיועדת / האב המיועד יחתמו על הסכם ויתור סודיות רפואית והסכמה למתן מידע מטעם המרשם הפלילי.

הזכויות של ההורים המיועדים:

כל מי שקיבל לידיו משמורת על ילד/ים בהליך פונדקאות בחו"ל או בישראל ובתנאי שהם תושב/ת ישראל, זכאים לזכויות הבאות:

  1. ההורים המיועדים זכאים לקבל תרומת ביצית, תרומת זרע, לעבור הליך הפריה חוץ גופית (IVF) ולקבל צו הורות.
  2. ההורים המיועדים זכאים לקבל מענק לידה לילד ראשון 1,783 ₪, ילד שני 802 ₪ ומהילד השלישי ואילך 535 ₪. קבלת שני ילדים באותו היום יקבל הזוג מענק תאומים על סך 8,915 ₪, 3 ילדים באותו היום, תשלום בעבור שלישיה על סך 13,373 ₪. לידות סמוכות (בפער של עד 98 יום בין הלידה הראשונה לשני) זכאים לתשלום תאומים שלישיה וכן הלאה. כדי לממש את הזכות, על ההורים המיועדים לרשום את הילד/ים במשרד הפנים ולהגיש תביעה לקבלת "מענק להורה מיוחד" בביטוח הלאומי – את התביעה יש להגיש לא יאוחר מ- 18 חודשים מיום קבלת הילד למשמורתם.
  3. קצבת לידה – במקרים בהם ההורים המיועדים הפכו להורים לשלושה ילדים (גם אם זה בשתי לידות שונות ובתנאי שאחת מהן התרחשה בהליך פונדקאות ובהפרשי זמן קצרים יחסים), זכאים לקצבת לידה
  4. קצבת ילדים – ההורים המיועדים זכאים לקצבת ילדים (קצבה חודשית) ולמימוש תוכנית "חיסכון לכל ילד"

זכויות תעסוקתיות של ההורים המיועדים

למידע מקיף אודות הזכויות התעסוקתיות שמגיעות להורים המיועדים, הקלק כאן.

 

מי יכולה לשמש כאם פונדקאית

בהתאם לחוק ההסכמים לנשיאת עוברים, על הפונדקאית לעמוד בתנאי סף, אחרת לא יאושר ההסכם בינה ובין ההורים המיועדים ואלו הם:

  • טווח הגילאים יהיה בין 22- 38
  • אם פונדקאית (נושאת הילוד) רשאית להשתלב בהליך פונדקאות, בתנאי שלא עברה 4 לידות.
  • אם פונדקאית (נושאת הילד), רשאית לעבור עד 3 תהליכי פונדקאות ולא יותר משתי לידות.
  • היא תושבת ישראל.
  • נושאת העובר אינה נשואה. במקרים מסוימים, תדון ותאשר הוועדה אם פונדקאית נשואה ובלבד שהוכח כי ההורים המיועדים לא מצאו פונדקאית שאינה נשואה לאחר מאמץ סביר. היה והאישה נשואה, בעלה רשאי להגיע אל וועדת האישורים ולתת את עמדתו ביחס לרצונה לשמש כפונדקאית.
  • הפונדקאית היא לא קרובת משפחה של ההורים המיועדים.
  • היא הייתה בעברה בהריון וגידלה לפחות ילד אחד אך לא ילדה מעבר לארבע לידות.
  • לא שימשה כאם פונדקאית יותר מפעמיים / לא ילדה כאם פונדקאית יותר מלידה אחת.
  • היא מוכנה לחתום על טופס ויתור סודיות.
  • היא נשאה ברחמה עובר שלא כפונדקאית / הילדים שילדה לא מצויים מחוץ למשמורת שלה בשל צו בית משפט. (היה והצדדים ללא יוצא מהכלל אינם יהודים, יכולה הוועדה לחרוג מסעיף זה בהתאם לעמדה אותה יציג איש ד שהוא גם חבר הוועדה.
  • חתימתה והסכמתה להסכם נשיאת העוברים התרחש מרצונה החופשי.
  • אין חשש לפגיעה בריאותית של האם הפונדקאית.
  • בהסכם ייחתם כי לא יבוצעו מעבר ל- 6 ניסיונות להחזרת (השתלת) ביציות מופרות (עוברים) באם הפונדקאית.
  • אין כל חשש לפגיעה בילוד שייוולד. אין חשש שהתהליך יסכן בריאותית ואת שלום המעורבים ו/או יגרום לפגיעה בזכויות שלהם.
  • האם הפונדקאית עברה הערכה פסיכולוגית ונמצאה מתאימה לתהליך.
  • לפונדקאית חוות דעת רפואית עליה חתום מומחה ביילוד ובגנטיקה.

הסיבות בשלן לא תאושר אם לשמש כאם פונדקאית:

  • אישה אשר ילדה יותר מ- 4 פעמים.
  • עבר למעלה משתי לידות קיסריות.
  • הלידה האחרונה של הפונדקאית הרצויה התרחשה לפני שבוע 35 ו/או שהתינוק מתחת לאחוזון חמישי (משקל נמוך לגיל ההיריון).
  • בעבר חוותה הפונדקאית המיועדת הריון חוץ רחמי.
  • הפונדקאית המיועדת סבלה בהריון האחרון מסכרת הריון / יתר לחץ דם באחד מההריונות שלה.
  • סבלה בהריונות הקודמים מרעלת הריון פרט להריון ראשון, אזי המקרה יבחן לגופו.
  • הפונדקאית המיועדת עברה הפלה עם סיכון לאי ספיקת צוואר הרחם.
  • הפונדקאית המיועדת עברה בעבר הסרת שאריות הריון ו/או חלל הרחם פגום להוציא מצבים בהם הוכח כי הפגם תוקן.
  • הפונדקאית המיועדת סובלת מיתר לחץ דם.
  • הפונדקאית המיועדת עבר ניתוחים אשר עלולים לפגוע בתהליך.
  • להורים של הפונדקאית המיועדת סכרת TYPE2 לצד תוצאות של בדיקות העמסת סוכר פתולוגית (של 50 ג).
  • ה- BMI של הפונדקאית המיועדת הוא מעל 30 דהיינו הפונדקאית הרצויה סובלת מהשמנת יתר.
  • צוואר הרחם מדגים דיספלזיה.
  • הפונדקאית המיועדת סובלת מהרפס גניטלי ו/או קונדילומה אקומינטה.
  • הפונדקאית המיועדת עברה כריתה של צוואר הרחם (קוניזציה).
  • סוג הדם של הפונדקאית המיועדת שלילי.
  • הפונדקאית המיועדת עברה בדיקת coombs והיא תוצאה טובה.
  • הפונדקאית המיועדת סובלת ממחלה כרונית המהווה סכנה לעובר במשפחה מהמעגל הראשון של הפונדקאית המיועדת (סב/תא אמא/אבא אח/ות) סובלים / סבלו מסרטן שחלה ו/או שד אלא אם תציג הפונדקאית המיועדת יעוץ גנטי המעיד ע הסיכונים הכרוכים בהריון.
  • הפונדקאית המיועדת מעשנת/משתמשת בסמים / צורכת אלכוהול.
  • הפונדקאית המיועדת סובלת ממחלת נפש/הפרעת אישיות /במהלך טיפול פסיכיאטרי או בעלת היסטוריה פסיכיאטרית.

זכויות של האם הפונדקאית

האם הפונדקאית יכולה לחזור בה מההסכם עליו היא חתמה ולהגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה (מוקדם ככל האפשר) שיאפשר לה לחזור בה מההסכם ולהחזיק בילד. אישור בית המשפט יינתן רק במקרים בהם התרחשו שינויים המצדיקים זאת ולא תממש פגיעה בילד. כל עוד ניתן להסכם תוקף משפטי, לא רשאית האם הפונדקאית לחזור בה מההסכם.

המקרים שיאפשרו לאם הפונדקאית לחזור בה מההסכם הם כדלקמן : בהתאם לתסקיר העו"ס חלו שינויים נסיבתיים המצדיקים את החזרה של האם הפונדקאית מההסכם. טובת הילד לא תפגע. במעמד הגשת הבקשה לא ניתן צו הורות. את הבקשה יש להגיש לבית המשפט בשני עותקים ועל האם הפונדקאית להגישה במקביל להורים המיועדים ולעובד הסוציאלי הראשי – לבקשה יגיבו ההורים והעו"ס הראשי. בית המשפט יעביר לבא-כוחו של היועץ המשפטי לממשלה עותק והעובד הסוציאלי (האפוטרופוס של הילד) יערוך ויגיש תסקיר לא יאוחר מ- 7 ימים להגשת הבקשה.

לאחר מתן צו בית המשפט לאם הפונדקאית לחזור בה מההסכם, הוא יקבע כי האם הפונדקאית היא האפטרופא של הילד והוא יהיה ילדה לכל דבר ועניין. במעמד זה יחליט בית המשפט אודות צו ההורות ומעמד הילד עם אחד או שני ההורים המיועדים.

תשלום ההוצאות לאם הפונדקאית- האם הפונדקאית תקבל מההורים המיועדים תשלום עבור הוצאות ההליך להוציא את סכום הפיצוי שניתן לאם הפונדקאית במסגרת ההסכם. הפיצוי שנקבע בין ההורים המיועדים לבין האם הפונדקאית אינו כולל תשלומים אחרים לרבות הוצאות עבור עורכי דין המייצגים את האם הפונדקאית במסגרת ההליך ולבחירתה, פסיכולוג לרבות חוות דעת, חברות ביטוח ועוד.

קופת החולים בה מבוטחת האם הפונדקאית, תממן את כל הבדיקות והטיפולים הרפואיים לפני ובמהלך ההיריון והלידה. בדיקות וטיפולים הנדרשים להכנת האם הפונדקאית לקראת החזרת העוברים לרחמה, ימומנו על ידי קופת החולים של האם המיועדת.

וועדת האישורים מאשרת את כל הסכומים שצוינו בהסכם והכספים ישמרו בחשבון נאמנות. הוועדה ממליצה בחום לציין בהסכם פיצויי בעבור טיפולים פולשניים או כל התערבות אחרת וכמובן שיש לקבוע פיצוי נוסף עבור לידה של כל ילד נוסף (תיאומים, שלישיה ועוד). ההוצאות (אותן ישלמו ההורים המיועדים), אותן עתידה וועדת האישורים לאשר לאם הפונדקאית הם: הוצאות עו"ד (ייעוץ משפטי),הוצאות בעבור ביטוחים, פיצוי על ביטול זמן, פיצוי עבור סבל, פיצוי על אובדן הכנסה /הפסד כושר השתכרות זמני, פיצוי סביר אחר. היה והפונדקאית אושפזה במהלך ההיריון (שמירת הריון ושות), ישלמו ההורים המיועדים את ההוצאות המיוחדות הנובעות מכך. תשלומי ההורים לבעלי מקצוע חיצוניים (עו"ד, פסיכולוג וכו) ישולמו ישירות לבעל המקצוע כנגד חשבונית כחוק.

ביטוח חיים אותו ישלמו ההורים המיועדים. על ביטוח החיים להיות בתוקף מיום החתימה על ההסכם ועד 6 חודשים לאחר הלידה או עד סיום ההתקשרות עם ההורים המיועדים. ההורים המיועדים עם הפונדקאית יפנו לסוכן ביטוח חיים ויקבלו הצעות מחיר. הפוליסה תתווסף להסכם לרבות "אישור על קבלת הסבר לגבי ביטוח חיים" (טופס 10 באתר משרד הבריאות) חתום ע"י הפונדקאית ועל ידי סוכן הביטוח. עם קבלת ההסכם מהוועדה, תתבצע פניה לסוכן הביטוח ויחתמו יחדיו (הפונדקאית וההורים המיועדים) על הפוליסה. מרכיבי הביטוח הנדרשים במקרה של פונדקאות: ביטוח חיים (עד חצי מיליון), ביטוח נכות (על סך 400,000 ₪), אובדן כושר עבודה לרבות שמירת הריון (פיצוי עד 2,500 ₪ בחודש למקרה בו האם לא עובדת ובמקרה שהאם עובדת יינתן פיצוי בהתאם להכנסתה בברוטו), ביטוח למקרי מחלות קשות( על סך 200,000 ₪).

טיפול פסיכוסוציאלי לאם הפונדקאית – לאם הפונדקאית ולילידה מגיע טיפול פסיכוסוציאלי מתחילת התהליך ועד חצי שנה לאחר הלידה. הטיפול מוענק לאם הפונדקאית ולמשפחתה על ידי פסיכולוג ו/או עובד/ת סוציאלי/ת אותה תבחר האם הפונדקאית. ההפניה תתבצע במידת הצורך על ידי העובד הסוציאלי שמלווה את התיק. לאחר הלידה תקבל הדרכה מהעובד הסוציאלי לגבי המשך הטיפול במידת הצורך. הטיפול הפסיכוסוציאלי כלול בסל הבריאות ולא נדרש עבורו תשלום.

האם הפונדקאית זכאית לאחר הלידה למענק לידה (כך גם האם המיועדת)

זכויות תעסוקתיות

לפני הלידה – למידע מפורט אודות זכויות תעסוקתיות המגיעות לאם הפונדקאית לפני הלידה, הקלק כאן

אחרי הלידה – למידע מפורט אודות זכויות תעסוקתיות המגיעות לאם הפונדקאית לאחר הלידה, הקלק כאן

תמונה של ענבל

ענבל

מנהלת תוכן הפורטל

בחירה שגויה של רופא פוריות עלולה להכאיב

אתר הפוריות של ישראל יכול לעזור לך!

הירשמו לרשימת התפוצה שלנו וכך תקבלו את החדשות האחרונות על עולם הפוריות והרופאים הטובים ביותר. 

דילוג לתוכן