חום השחר הוא מונח המתאר את טמפרטורת הגוף הבסיסית והנמוכה ביותר בטווח של יממה אחת, המושגת בזמן מנוחה ובדרך כלל בזמן השינה. מעקב אחר חום השחר נועד בין היתר לצרכי זיהוי מועד הביוץ וזאת לצרכי תזמון יחסי מין למטרות השגת היריון ו/או הימנעות מהיריון, כמו כן, מעקב אחר חום השחר משמש פרמטר לאבחון בעיות שונות הקשורות למחזור הווסת.
חום השחר – טמפרטורת הגוף לפני ובמהלך הביוץ
בשלבי טרום ביוץ של המחזור החודשי, רמות האסטרוגן בגוף הן גבוהות יותר, ולכן, טמפרטורת הגוף הבסיסית הידועה בשם חום השחר תהיה נמוכה יותר.
הרמות הגבוהות של הפרוגסטרון המופרש מהגופיף הצהוב בימים שלאחר הביוץ, גורמות לטמפרטורת הגוף הבסיסית להיות גבוהה יותר ב-0.2 מעלות צלזיוס בממוצע, וזאת לפרק זמן של 72 שעות לפחות בהשוואה לששת הימים שקדמו לביוץ.
ברוב המקרים, עליית הטמפרטורה הבסיסית של הגוף עולה ביום שלאחר תחילת הביוץ, אך חשוב לציין שהדבר משתנה מאישה לאישה, ולכן, מומלץ שמעקב אחר חום הגוף לצרכי הערכת מועד הביוץ יעשה בטווח של שלושה ימים בלבד.
מעקב אחר חום השחר – כיצד?
מעקב אחר חום השחר יכול להתבצע באופן עצמאי על ידי מדידת חום הגוף באמצעות מד חום דיגיטלי. על המדידה להתבצע מיד עם ההשכמה בבוקר – לאחר שנת לילה ולפני כל ביצוע פעולה גופנית אחרת.
ברוב המקרים, מומלץ לבצע את המדידה בשעה קבועה ככל הניתן ובכל מקרה עליה להתבצע מייד לאחר שנת לילה רציפה.
חשוב לבצע רישום מדויק של נתוני המדידה לצורך המעקב.
מדדי המדידה הצפויים במהלך ימי המעקב אחר חום השחר
- בחלק הראשון של המחזור החודשי, חום הגוף הבסיסי אמור להיות נמוך יחסית בטווח של 36.1 עד 36.5 מעלות צלזיוס, כאשר ייתנו שינויים קלים בטווח של 0.1 עד 0.3 מעלות.
- ביום הביוץ ו/או במהלך היממה המקדימה לביוץ, אמורה להתרחש עלייה ממוצעת של חום הגוף הבסיסי ב-0.3 עד 0.5 מעלות. יחד עם זאת, חשוב לציין שאצל חלק מהנשים חום הגוף הבסיסי דווקא יורד ולא עולה ביום שלפני הביוץ.
- בימים שלאחר הביוץ, חום הגוף הבסיסי אמור להגיע לטמפרטורה של 36.7 עד 36.9 מילות צלזיוס, כאשר הסיבה לעלייה היא הפרשת הורמון ה-פרוגסטרון המתחרש על ידי הגופיף הצהוב בימים שלאחר הביוץ. במקרים בהם הגוף נקלט להיריון, הטמפרטורות הגבוהות הנ"ל של חום הגוף הבסיסי, נותרות גבוהות ובמידה והן נותרות גבוהות באופן רציף של למעלה מ-16 יום לאחר הביוץ, ניתן לבצע בדיקות היריון. במקרים בהם חום הגוף נותר גבוה (בטמפרטורה הממוצעת הנ"ל) למשך 18 ימים ברציפות לאחר הביוץ, הדבר עשוי להעיד על היקלטות להיריון באופן כמעט וודאי. במקרים בהם לא מתרחש היריון, התפוררות הגופיף הצהוב תוביל לירידה בטמפרטורת הגוף הבסיסית עד להופעת מחזור הווסת הבאה.