כל אישה המשמשת כאם פונדקאית, מחזיקה בזכויות תעסוקתיות לפני הלידה ובזכויות תעסוקתיות אחרי הלידה. זכויות תעסוקתיות של הפונדקאית (האם הנושאת הריון) לאחר הלידה, מבוססות על חוק עבודת נשים ותקנות שונות המופיעות בחוקי העבודה המונהגים במדינת ישראל. זכויות אלו כוללות:
חופשת לידה לאם הנושאת
על פי חוק עבודת נשים, כל אישה יולדת זכאית לחושפת לידה בהתאם למשק תקופת העבודה אותה היא צברה עד ליום בו הפסיקה
לעבוד בשל היריון שהסתיים בלידה. זכאות זה תקפה גם לאם נושאת (פונדקאית), כאשר קיצור משך חופשת הלידה מתאפשר אך ורק במקרים בהם מתקיימים שני התנאים הבאים:
1. האם הנושאת הביעה את הסכמתה המפורשת לקיצור החופשה
2. החופשה המקוצרת לא פחתה משלושה שבועות לאחר הלידה
חשוב לציין שהזכאות לחופשת לידה לאם הנושאת ניתנת באופן אוטומאטי על ידי המעסיק ובמהלך תקופה זו העובדת זכאית לקבלת דמי לידה ודמי חופשת לידה מטעם המוסד לביטוח לאומי. במקרים בהם המעסיק מסרב להעניק לאם הנושאת את חופשת הלידה על פי החוק, העובדת זכאית להגיש נגדו תביעת פיצויים בבית הדין האזורי לענייני עבודה ו/או לנקוט נגדו צעדים נוספים באמצעות פניה יזומה לממונה על חוק עבודת נשים.
זכויות תעסוקתיות של הפונדקאית לאחר לידה – דמי לידה
כחלק מאותן זכויות תעסוקתיות של הפונדקאית, היא זכאית לדמי לידה. אם נושאת (פונדקאית) המצויה בחופשת לידה זכאית לקבלת דמי חופשת לידה מטעם המוסד לביטוח לאומי, וזאת בהתאם לתקופת האכשרה במהלכה שולמו עבורה דמי ביטוח לאומי. חשוב לציין ששיעור דמי הלידה נקבע על פי גובה שכר הברוטו של העובדת בתקופה שלפני הלידה, כאשר הסכום המרבי ליום נקבע אחת לשנה.
תקופת תשלום דמי לידה לאם נושאת, בדומה לתקופת התשלום עבור כל יולדת, נקבעת בהתאם לתקופה במהלכה שולמו עבור היולדת דמי ביטול לאומי וזאת במסגרת עבודתה כשכירה ו/או כעצמאית, כאשר עבודה חלקית (בחלק מהחודש), נחשבת לצרכי חישוב תקופת האכשרה כחודש עבודה מלא.
לצורך קבלת דמי חופשת לידה לתקופה של 15 שבועות, העובדת צריכה לשלם דמי ביטוח לאומי עבור עשרה חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום בו היא הפסיקה לעבוד ויצאה לחופשת לידה. לצורך קבלת דמי חופשת לידה לתקופה של 8 שבועות, העובדת צריכה לשלם דמי ביטוח לאומי עבור ששת החודשים מתוך 12 החודשים שקדמו ליום בו היא הפסיקה לעבוד ויצאה לחופשת לידה.
איסור פגיעה בהיקף המשרה ו/או ההכנסה של עובדת המצויה בחופשת לידה ולאחריה
סעיף 9א' לחוק עבודת נשים קובע כי למעסיק אסור לפגוע בהיקף משרתה ו/או הכנסתה של עובדת המצויה בחופשת לידה ובמשך 60 יום מסיום מועד חופשת הלידה. פגיעה בהיקף המשרה ו/או ההכנסה במהלך חופשת הלידה ואחריה, תתאפשר אך ורק במקרים בהם המעסיק קיבל היתר לכך מהשר הממונה על חוק עבודת נשים. יחד עם זאת, ישנם מספר מצבים בהם המעסיק רשאי לפגוע בהיקף המשרה ו/או ההכנסה של העובדת, וביניהם: עקב מצבה הרפואי – בריאותי של העובדת, מכוח הסכם קיצובי ובמקרים בהם מדובר במשרה שהתשלום עבורה הוא לפי תקופת העובדת ומטבע הדברים תפוקתה ירדה מסיבות שאינן תלויות במעסיק
חשוב לציין שעובדת החוזרת למקום עבודתה בסיום חופשת הלידה, תהא זכאית לחזור לאותה עבודה ואותם תנאים, וזאת למעט מקרים בהם המעסיק ערך שינויים ארגוניים במקום העבודה מתוך צורך אמיתי ושלא על מנת לפגוע בכוונה תחילה בעובדת.
זכויות תעסוקתיות של הפונדקאית לאחר לידה איסור פיטורי עובדת לאחר חופשת לידה
סעיף 9ג' (1א') לחוק עבודת נשים קובע כי חל איסור על פיטורי עובדת במשך 60 יום שלאחר סיום חופשת הלידה. זכות זו ניתנת לעובדת באופן אוטומאטי, כאשר פיטורי העובדת במהלך התקופה הנ"ל, מהווה עבירה החוק והעובדת זכאית לתבוע פיצויים מהמעסיק בגבוה השכר וההטבות להן היא הייתה זכאית. פיטורי עובדת לאחר חופשת לידה, מתאפשרים אך ורק במקרים בהם המעסיק קיבל היתר לכך מטעם הממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. היתר זה ניתן רק במקרים נדירים בהם מתקיימים התנאים הבאים:
- פיטורי העובדת אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה
- מקום העבודה חדק לפעול ו/או המעסיק הוכרז כפושט רגל במהלך התקופה המקדימה שלאחר חופשת הלידה
במקרים אלו, חשוב לציין שתקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים אינה נכללת בתקופה שלאחר חופשת הלידה.
חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה
סעיף 7ד' לחוק עבודת נשים מתיר לכל עובדת לקחת חופשה ללא תשלום (חל"ת) ממועד סיום חופשת הלידה, כאשר משך תקופת החופשה ללא תשלום הוא 1/4 מתקופת עבודתה באותו מקום עבודה ו/או אצל אותו מעסיק, אך לא יותר משנה מיום הלידה. במהלך תקופה זו ובמשך 60 הימים שלאחריה, המעסיק אינו רשאי לפטר את העובדת ו/או לפגוע בהיקף משרתה, אלא אם הוא קיבל היתר לכך מטעם הממונה על חוק עבודת נשים.
כמו כן, המעסיק מחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי עבור החודשיים הראשונים שלאחר התקופה בה העובדת מקבלת דמי חופשת לידה, כאשר במקרים בהם המעסיק נדרש להעביר תשלום לעובדת במהלך תקופה זו, הוא ראשי לקזז את הסכום אותו הוא שילם עבור דמי הביטוח הלאומי. לאחר חודשיים, העובדת היא זו האחראית לתשלום דמי הביטוח לאומי עבור כל התקופה בה היא בחרה לשהות בחל"ת.
חשוב לציין שלאורך כל תקופת החל"ת, העובדת איננה זכאית לצבירת זכויות התלויות בוותק, וזכויות אלו ניתנות לצבירה מייד עם שובה מתקופת החל"ת. כמו כן, חשוב לציין שהמעסיק אינו מחויב בהפרשת כספים לטובת ביטוח פנסיוני ו/או קרן השתלמות עבור העובדת במהלך תקופת החל"ת, למעט מקרים בהם הוסכם אחרת בחוזה העבודה ו/או בהסכם הקיבוצי עליו חתומה העובדת.
במקרים בהם העובדת מגישה תביעה לקבלת דמי אבטלה במהלך תקופת החל"ת, פקיד התביעות מטעם המוסד לביטוח לאומי, מחויב לערוך בירור אל מול המעסיק, כאשר במקרים בהם המעסיק מצהיר כי הוא אינו מעוניין לקבל את העובדת בחזרה לעבודתה בתחום תקופת החל"ת, תביעתה לקבלת דמי אבטלה תאושר, ובכל המקרים בהם המעסיק מצהיר כי הוא מעוניין לקבל את העובדת, תביעתה תידחה.
הפרשות לביטוח פנסיוני וקרן השתלמות במהלך חופשת לידה
על פי סעיף 7א' לחוק עבודת נשים, כל עובדת המצויה בחופשת לידה זכאית להמשך הפרשות לקופת הגמל על ידי המעסיק, וזאת לאורך כל התקופה בה היא זכאית לקבלת דמי חופשת לידה, וזאת בתנאי שהעובדת הועסקה על ידי אותו מעסיק במשך שישה חודשים לפחות לפני כניסתה להיריון. לצורך כך, המעסיק רשאי לנכות מהשכר האחרון של העובדת לפני הלידה את החלק של העובדת בתשלומי קופות הגמל וזאת עבור החודשיים הראשוניים של חופשת הלידה ובאחריותו להעביר לקופת הגמל את החלק של העובדת ואת חלקו מדי חודש. במקרים בהם חופשת הלידה נמשכת מעבר לחודשיים, המעסיק מחויב בהמשך הפרשת חלקו וחלקה של העבודה לקופת הגמל, וזאת עד לתום התקופה בה העובדה זכאית לקבלת דמי חופשת לידה.
בכל המקרים בהם העובדת מצויה בחופשת לידה הנמשכת מעבר לתקופה במהלכה היא זכאית לקבלת דמי חופשת לידה, עומדת בפניה האפשרות להמשיך להפריש כספים באופן עצמאי לביטוח הפנסיוני, כאשר המעסיק איננו מחויב להפריש את חלקו.
איסור פיטורי עובדת במהלך חופשת לידה
סעיף 9ג' (1) לחוק עבודת נשים, מטיל איסור מוחלט על פיטורי עובדת המצויה בחופשת לידה, וכמו כן, על מתן הודעת פיטורים לאורך כל התקופה. חשוב לציין שבמהלך חופשת הלידה, המעסיק איננו רשאי להגיש בקשה לקבלת היתר לפיטורי העובדת, כאשר התקופה בה הוא רשאי להגיש בקשה לקבלת היתר לצורך כך, היא רק בתום חופשת הלידה ובמהלך 60 הימים שלאחריה. זכות זו ניתנת באופן אוטומאטי לכל עובדת, כאשר במקרים בהם המעסיק פיטר את העובדת במהלך חופשת הלידה ו/או במהלך 60 הימים שלאחריה (ללא קבלת היתר מיוחד לצורך כך), העובדת ראשית להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה, וזאת במקביל להגשת בקשה לצו להחזרה לעבודה ותביעה לקבלת פיצויים.
הגבלת שעות עבודה לאחר חופשת לידה
סעיף 10ג' לחוק עבודת נשים קובע כי אסור להעסיק עובדת שחזרה מחופשת לידה במתכונת של עבודת לילה ו/או במתוכנת עבודה בימי המנוחה השבועית, וזאת למשך פרק זמן של ארבעה חודשים מיום חזרתה לעבודה לאחר חופשת הלידה. יחד עם זאת, חשוב לציין שאיסור זה אינו חל על סוגי מקומות עבודה שנקבעו בתקנות החוק, וביניהם: מקומות עבודה בשירות המדינה, מקומות עבודה בהם מטפלים בחולים, נכים או ילדים, מקומות עבודה בתחום האירוח (בתי קפה, בתי מלון, בתי אוכל וכו), מקומות עבודה הקשורים לטיפול בבעלי חיים, מקומות עבודה בסוכנויות נסיעות ותיירות שבנמלי תעופה וים, מקומות עבודה בהם תנאי העבדוה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על הזמן בו מבוצעת העבודה על ידי העובדת ועוד. העסקת עובדת לאחר חופשת לידה במתכונת עבודת לילה ו/או במתכונת עבודה בימי המנוחה השבועית, מתאפשרת אך ורק במקרים בהם החוק מתיר זאת ואך ורק במקרים בהם העובדת הביעה את הסכמתה לכך בכתב. במצבים בהם המעסיק שולל את הזכות הנ"ל מהעובדת, היא זכאית להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה של דיני העבודה הפועלת במשרד העבודה.
