זכויות תעסוקתיות פונדקאית – לפני הלידה
זכויות תעסוקתיות פונדקאית – היקף הזכויות התעסוקתיות של האם הנושאת הריון לפני הלידה מבוסס על חוק עבודת נשים ותקנות שונות המופיעות בחוקי העבודה המונהגים במדינת ישראל. זכויות אלו כוללות:
תשלום עבור היעדרות מהעבודה עקב בדיקות היריון
על פי סעיף 7 ה' לחוק עבודת נשים, כל אישה עובדת בהיריון זכאית לשכר מלא עבור שעות היעדרותה ממקום העבודה במידה והדבר
נעשה לצורך קיומן של בדיקות שגרתיות הקשורות להיריון. זכאות זו מוענקת עבור עד 40 שעות במהלך כל תקופת ההיריון לעובדת במשרה מלאה ועבור מספר שעות בהתאם ליחסיות המשרה במקרים על עובדת במשרה חלקית.
חשוב לציין שזכאות זו מוענקת לכל אישה בהיריון והיא אינה תלויה בוותק התעסוקתי של העובדת והיא איננה מגיעה על חשבון ימי חופשה ו/או מחלה. יחד עם זאת, במקרים בהם העובדת ניצלה בפועל את מכסת השעות העומדות לרשותה, היא רשאית להיעדר ממקום עבודתה לצורך קיומן של בדיקות היריון נוספות להן היא נדרשת, וזאת על חשבון מכסת ימי החופשה השנתית הצבורים לה ו/או היעדרות ללא תשלום.
לצורך מימוש הזכאות, העובדת נדרשת להציג מסמכים ו/או אישורים שונים המעידים על כך שהיעדרותה ממקום העבודה נעשתה לצורך קיומן של בדיקות היריון שגרתיות, לרבות, צילומי אולטרא סאונד, בדיקת מי שפיר, בדיקות דם וכדומה. עם הגשת האישורים (גם באופן רטרואקטיבי) המעסיק מחויב בתשלום השכר עבור שעות העבודה במהלך העובדת נעדרה. במקרים בהם האישורים הוגשו עבור למעסיק בדיעבד, וזאת לאחר ששעות ההיעדרות נוכו ממשכורתה של העובדת /או ממכסת ימי החופשה הצבורים לה, המעסיק יהיה מחויב לזכות את העובדת.
שימו לב – במקרים בהם המעסיק לא שילם את שכר העובדת עבור שעות היעדרותה, העובדת רשאית לתבוע ממנו פיצויים.
איסור אפליית עובדת בשל היותה בהיריון
על פי סעיף 2 א' לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, חל איסור על מעסיקים להפלות עובדות בשל הריונן, וזאת בהתייחס לכל אחד מהמצבים הבאים: קבלה לעבודה, תנאי ההעסקה והעבודה, קידום בעבודה, הכשרת העובדת באמצעות השתלמות מקצועית, פיטורים ו/או פיצויי פיטורים והטבות נוספות הניתנות לעובדות בהקשר של פרישה ממקום עבודתן.
חשוב לציין שאפליית עובדת בהיריון בניגוד לסעיף 2 א' בחוק, מהווה עבירה אזרחית ועבירה פלילית כאחד, ולכן העובדת רשאית להגיש תביעה בעניין זה לבתי הדין לעבודה. כמו כן, חשוב לציין שסעיף זה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מתייחס אך ורק למקומות עבודה בהן מועסקים למעלה מ-6 עובדים. במקרים בהם מקום העבודה מעסיק פחות מ-6 עובדים/עובדות, תביעת הפיצוי בגין מקרה אפליה, תחייב את העובדת התובעת בהוכחת נזק לצרכי קבלת פיצוי כספי.
זכויות תעסוקתיות פונדקאית – הגבלת עבודה בהריון
על פי סעיף 10 א' לחוק עבודת נשים, חל איסור בהעסקת עובדת בהיריון בשעות נוספות ו/או ימי המנוחה השבועית, וזאת החל מהחודש החמישי להיריון. יחד עם זאת, החוק מתיר למעסיק להמשיך להעסיק את העובדת בשעות נוספות ו/או במהלך ימי המנוחה השבועית במקרים בהם מתקיימים התנאים הבאים:
- העובדת נתנה את הסכמתה לכך בכתב
- העובדת הציגה למעסיק אישור רפואי מטעם רופא מומחה ביילוד וגניקולוגיה, המעיד על כך שאין לה כל מניעה לעבוד בשעות נוספות ו/או במהלך ימי המונחה
- העסקת העובדת תעשה בהתאם לכל התנאים המופיעים באישור הרפואי שניתן לה
בכל הנוגע להעסקת עובדת בהריון במסגרת משמרות לילה, חשוב לציין שחל איסור על העסקת נשים בהיריון החל מהחודש החמישי להריונן, כאשר מסגרת של עבודת לילה מוגדרת בחוק כעבודה שלפחות שעתיים ממנה מתקיימת בין השעות 22:00 ל-6 לפנות בוקר, וזאת אך ורק במקרים בהם העובדת הודיעה למעסיקה כי היא איננה מסכימה לעבודת לילה.
סעיף 10 לחוק עבודת נשים עוסק גם במקרים בהם חל איסור בהעסקת העובדת בהיריון בעבודות מסוכנות. במקרים אלו, העובדת מחויבת להודיע למעסיק על דבר היותה בהיריון בתוך עשרה ימים בלבד מהיום בו נודע לה הדבר, ובמסגרת הודעתה היא נדרשת להציג אישור רפואי המעיד על הריונה.
חשוב לציין שכל עובדת בהיריון תהא רשאית לצאת לחל"ת (חופשה ללא תשלום) במידה ורופא מומחה אישר בכתב כי בשל הריונה היא איננה יכולה לבצע את עבודתה. במקרים מסוימים, העובדת עשויה להיות זכאית לקבלת גמלה לשמירת הריון מטעם המוסד לביטוח לאומי, וזאת במידה ומתקיימים שני התנאים הבאים:
- העובדת נדרשה להיעדר ממקום עבודתה לתקופה של לפחות 30 יום במהלך ההיריון וזאת בשל תנאי ההעסקה בסביבת העבודה ו/או בשל אופי וסוג העבודה המהווה סכנה לה או לעובר
- המעסיק לא מצא לעבודת עבודה חלופית אותה היא תוכל לבצע במהלך עבודתה.
איסור פגיעה בהיקף המשרה ו/או בהכנסה של אישה בהיריון
על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה ובהתאם לתקנות המופיעות בסעיף 9 א' לחוק עבודת נשים, חל איסור מוחלט על המעסיק לפגוע בהיקף המשרה ו/או בשכר של עובדת בהיריון, וזאת לאורך כל תקופת ההיריון וללא תלות בוותק התעסוקתי של העובדת במקום עבודתה, וזאת למעט מקרים בהם מתקיימים התנאים הבאים:
- העובדת היא זו שביקשה להפחית את היקף משרתה בשל מצבה הרפואי
- גובה ההכנסות של העובדת הוא פועל יוצא של תפוקתה
- הפגיעה בהכנסה נעשתה מכוח הסכם קיבוצי לו מחויבת העובדת בהיריון
- המעסיק קיבל היתר לכך מהממונה על חוק עבודת נשים
חשוב לציין שזכות זו מוענקת באופן אוטומטי ומיידי לכל עובדת בהיריון וכל הפרה של הזכות מצד המעסיק מהווה עילה להגשת תביעה נגדו.
איסור פיטורי עובדת בהיריון
בהמשך ישיר לסעיף 9א' לחוק עבודת נשים, חל איסור מוחלט על פיטורי עובדת בהיריון, לרבות, עובדות המועסקות פחות מ-6 חודשים באותו מקום עבודה. פיטורי עובדת בשל הריונה מהווים אפליה אסורה גם על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעובדה, ולכן חל איסור על פיטורי העובדת גם במידה ומדובר ביום עבודתה הראשון במקום העבודה.
שימו לב- במקרים בהם העובדת מועסקת לפחות 6 חודשים אצלו אותו מעסיק ו/או באותו מקום העבודה, חל איסור על פיטוריה מכל סיבה אלא אם הדבר נעשה באמצעות היתר מיוחד לכך מאת הממונה על חוק עבודת נשים. חובת קבלת ההיתר חלה גם במקרים בהם ניתנה לעובדת הודעה מוקדמת על פיטוריה לפני שהיא השלימה 6 חודשי עבודה, כאשר פיטוריה נכנסו לתוקף לאחר שחלפו שישה חודשים. כמו כן, ההיתר לפיטורי העובדת יידרש גם במקרים בהם ההודעה המוקדמת על פיטורי העובדה ניתנה כאשר המעסיק לא ידע כי העובדת בהיריון.
כל מעסיק המעוניין לפטר עובדת בהיריון נדרש לעשות זאת באמצעות הגשת בקשה לאגף ההסדרה במשרד העבודה והרווחה, כאשר ההיתר יינתן על ידי הממונה על חוק עבודת נשים בהתאם לנסיבות השונות הקשורות ביחסי העבודה במקום. חשוב לציין שפיטורי העובדת ללא קבלת היתר אינם תקפים ולכך העובדת תהיה זכאית לכל זכויותיה כאילו מעולם לא פוטרה, וזאת בנוסף לזכאות העומדת לרשותה לתביעת פיצויים מהמעסיק.
זכויות תעסוקתיות פונדקאית במהלך שמירת היריון
סעיף 7ג'(1) לחוק עבודת נשים קובע כי היעדרות עובדת הרה ממקום עבודתה עקב שמירת היריון, לא תפגע בצבירת זכויותיה התעסוקתיות התלויות בוותק עבודתה, לרבות, צבירת וותק לדמי הבראה, צבירת וותק לצורך חישוב פיצוי פיטורים וצבירת ימי חופשה שנתית. בנוסף, עובדת המצויה בשמירת היריון זכאית לכל הזכויות המוענקות לעובדות בהיריון, לרבות, הגנה מפני פיטורים, איסור פגיעה בהיקף המשרה וכדומה.
נשים המצויות בשמירת היריון זכאיות (בהתאם לתנאי הזכאות) לקבלת גמלה לשמירת היריון מטעם המוסד לביטוח לאומי, כאשר נשים הרות הנדרשות להיעדרות ממקום עבודתן בשל מצבן הרפואי והן אינן זכאיות לגמלה, זכאיות לתשלום מהמעסיק על חשבון ימי המחלה הצבורים לזכותן.
הפרשות לביטוח פנסיוני ולקרן השתלמות בשמירת היריון
סעיף 7א' לחוק עבודת נשים קובע כי עובדת בשמירת היריון זכאית להמשך הפרשות לקופות הגמל השונות מטעם המעסיק וזאת לאורך כל תקופת שמירת ההיריון במידה והיא עומדת בתנאי הזכאות הבאים:
- העובדת זכאית לקבלת גמלה לשמירת היריון מטעם המוסד לביטוח לאומי
- המעסיק נהג להפריש עבורה תשלומים עוד בטרם היותה בשמירת היריון
- העובדת מועסקת אצל המעסיק לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההיריון
- העובדת שילמה במהלך תקופת שמירת ההיריון את כל התשלומים החלים עליה
חשוב לציין שהתשלום לקופות הגמל נקבע בהתאם לשיעור ההפרשה הרגיל ועל פי שכר העבודה אשר היה משולם לעובדת לו המשיכה לעבוד במהלך התקופה בה היא זכאית לגמלת שמירת היריון. עבור עובדות בשכר חודשי, שיעור ההפרשה ייקבע בהתאם לגובה השכר החודשי אותה העובדה קיבלה טרם יציאתה לשמירת היריון, ועבור עבודת בשכר עבודה יומי ו/או לפי שעות, שיעור ההפרשה ייקבע על פי ממוצע השכר של העובדת ב-6 החודשים שקדמו לתקופה במהלכה היא זכאית לגמלת שמירת היריון.
כיום, חלק מקרנות הפנסיה בישראל, מאפשרות לנשים המצויות בשמירת היריון לקבל קצבת נכות מקרן פנסיה במקרים בהם כושרן לעבודה נפגע למשך תקופה של מעל 90 יום. במקרים אלו, העובדת והמעסיק לא ידרשו להעברת כספים לקרן הפנסיה, כאשר קרן הפנסיה היא זו המשלמת את כספי החיסכון הפנסיוני במהלך התקופה בה הנשים ההרות המצויות בשמירת היריון זכאיות לקצבת נכות מקרן הפנסיה.
חופשת לידה לאם נושאת
על פי חוק עבודת נשים, כל אישה יולדת זכאית לחופשת לידה בהתאם למשך תקופת העבודה אותה היא צברה עד ליום בו הפסיקה לעבוד בשל היריון שהסתיים בלידה. זכאות זה תקפה גם לאם נושאת (פונדקאית), כאשר קיצור משך חופשת הלידה מתאפשר אך ורק במקרים בהם מתקיימים שני התנאים הבאים:
1. האם הנושאת הביעה את הסכמתה המפורשת לקיצור החופשה
2. החופשה המקוצרת לא פחתה משלושה שבועות לאחר הלידה
חשוב לציין כי זכויות תעסוקתיות פונדקאית לחופשת לידה לאם הנושאת ניתנת באופן אוטומטי על ידי המעסיק ובמהלך תקופה זו העובדת זכאית לקבלת דמי לידה ודמי חופשת לידה מטעם המוסד לביטוח לאומי. במקרים בהם המעסיק מסרב להעניק לאם הנושאת את חופשת הלידה על פי החוק, העובדת זכאית להגיש נגדו תביעת פיצויים בבית הדין האזורי לענייני עבודה ו/או לנקוט נגדו צעדים נוספים באמצעות פניה יזומה לממונה על חוק עבודת נשים.
